סובלנות לעומת פלורליזם ביהדות

עמוד:232

סמכות ההלכה מאיימת לא רק על הסדר אלא גם נתפסת כבגידה בקהילה , משום שהקהילה עצמה מכוננת ומוגדרת בציותה להלכה . כופרים , מומרים וחוטאים להכעיס "מוצאים מכלל ישראל" ואינם זכאים לשום צורה של 30 סולידריות חברתית . האם יש בכל זאת דרך לסבול בני אדם כאלה ולהמשיך לכלול אותם בחברה היהודית ? סובלנות כזאת אפשרית רק אם תשומת הלב מוסחת מן המעשה או מן הרעיון הבלתי נסבל ומופנית במקום זאת אל האדם עצמו . מפנה זה בפרספקטיבה מתאפשר בזכות התפיסה שיש סיבה טובה לפטור את האדם , גם אם אין פוטרים את המעשה או את הדעה . צורה זו של סובלנות היא הצורה שההלכה נוקטת כלפי סוטים מן הדרך . עידוד הסובלנות אינו מתבסס על פלורליזם לגיטימי ואף לא על כך שהסוטה לא היה אחראי לגמרי למעשיו או לדעות הכפירה שלו . את היחיד ניתן לסבול משום שהאשמה בחטאיו היא פרי של חינוך או של גידול פגומים , של פיתוי אינטלקטואלי מכוון וכיוצא בכך . פיתוח היחס הסובלני הזה כלפי בני אדם , המתבסס על רעיון של פטור , הורחב אל מעבר לקהילה הקונוונציונלית כדי להצדיק התנהגות סובלנית גם כלפי עובדי אלילים פגאניים . מודל זה של סובלנות מסתמך על מערך של מושגים שהם חלק שורשי מן המסורת היהודית . ראשית , הוא מכיר בכך שריבוי של כוחות ושל מסגרות חברתיות מעצב את העצמי . סובלנות כלפי בני אדם מתייחסת לעצמי הממשי , הממוקם בחברה , ולא לאידאל הליברלי של עצמי בעל בחירה חופשית . כלומר , הוא מתייחס למודל של העצמי שהמסורת הדתית היהודית עצמה הגתה . שנית , את הבקשה לסבול את החוטא ניתן אזי למקם במסגרת הגישה הכוללת של המסורת היהודית לרעיונות של חזרה בתשובה , רחמים וחיקוי מידותיו של האל . כשם שהאל נושא חטאים , כובש את כעסו ומאריך אף , כדי לשמור על יחסיו עם עם ישראל , כך גם בני האדם צריכים לחקות את המידות האלוהיות , להפגין איפוק וסבלנות ולשמור על יחסיה של הקהילה עם החוטא כדי לא להרחיקו , בתקווה שבסופו של דבר הוא ישוב ויתפייס עמה . סבילת החוטא אינה חובה חוקית , אלא היא מעשה של חסד לפנים משורת הדין , כמו מחילה ורחמי האל . שלישית , כאשר מרחיבים סובלנות כזאת כלפי יהודים שסטו מן הדרך , אין היא מונעת רק על ידי דאגה אתית כלפי האדם הנסבל או על ידי תמונה אידאלית של מעלותיו האתיות של הסובל אותו . בהקשר היהודי , את הסובלנות הזאת מעודדים גם שיקולים חברתיים - הצורך המורגש לשמר את הקהילה ההיסטורית הלאומית , החופפת לקהילה התאולוגית . ולבסוף , שמירה על הכופר , על החוטא או על הפלגן במסגרת האופק הקהילתי מובילה מיניה וביה . 30 בהרחבה ראו . 31 . Lamm , "Loving and Hating Jews as Halakhic Categories" בהרחבה ראו . Tradition" Ravitzky , "The Question of Tolerance in the Jewish Religious

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא