|
|
עמוד:210
רבות תיקון באמצעות כפייה , מכיוון שיש הנחה כי ק יימת הסכמה מקדמית להלכה . הספרות הרבנית המאוחרת משרטטת את האופציה ההלכתית של גישה לא כופה , שניתן להחילה לפני שקיימת הסכמה , והיא מתמקדת בהסברה ובשידול מוסרי וסובלת התנהגות הנוגדת את ההלכה . משנקבע כי שתי הגישות הן לגיטימיות , נעשית השאלה העומדת לפני יהודים המחויבים להלכה עניין טכני , שאלה של אמצעים : איזו גישה תהיה הכלי האפקטיבי ביותר להבאת יהודים בימינו לידי הערכה רבה יותר לתורה ולמצוות ? כדברי החזון איש , איזו מדיניות הלכית עשויה ביותר "לתקן" ואיזו תביא ל"הוספת הפרצה ? " במישור הפרגמטי , הניסיון מלמד כי הגישה הלא כופה מניבה את התוצאות הדתיות הטובות ביותר . כל המכיר את החברה הישראלית בת זמננו לא יכחיש כי חקיקה דתית כופה - או אף צלה של חקיקה כזאת - גרמה ניכור עמוק מן התורה ומדובריה הפוליטיים ובוז כלפיהם . בלבם של יהודים לא דתיים בישראל מקנן חשד מבוסס היטב שהקהילה הדתית מבקשת כוח פוליטי ללא הגבלות וכי הפוליטיקה שלה שמה לה ליעד לתמרן את הלא דתיים לטובתה האידאולוגית , בלי להתייחס אליהם בכבוד הראוי לכל בני אנוש . כמה אירוני שדווקא בתקופה שהולך ופוחת בחברה הישראלית מספרם של האנשים הנוקטים פילוסופיות הדוחות בעיקרון את התאולוגיה ואת הרעיונות האתיים של התורה , כמעט כל הלא דתיים מגלים סלידה פיזית ממש ממדיניות הכפייה של הפוליטיקאים הדתיים . בפשטות , הישראלים מתנגדים בעיקר לממסד הדתי ולאו דווקא לדת . וזו טרגדיה כפולה , משום שעם דעיכתה של האידאולוגיה הציונית הסוציאליסטית , ישראלים רבים כמהים למבנה ערכי מן הסוג שהתורה יכולה להציע . אולם הדת דוחה בעיניהם , משום שהמנהיגות הדתית מצטיירת בעיניהם כדמות שפניה לועגים ליהודים לא דתיים וידיה אוחזות בגרונן של חירויות האזרח שלהם . במילותיו הנבואיות של החזון איש , מדיניות הלחץ לחקיקה דתית מגבילה נראית כ"מעשה השחתה ואלמות . " 24 . 24 גם באמריקה למדו המנהיגים האורתודוקסים להבין את תוצאות הניסיון לאכוף אמות מידה הלכתיות באמצעות פוליטיקה של כוח וצו חקיקתי . את המחלוקת שקמה בזמן האחרון בנושא "מיהו יהודי" עוררו כמה מנהיגים דתיים אמריקנים , שניסו לנצל את הכנסת כמכשיר לדחיית גיור לא אורתודוקסי . מכיוון שההשלכות הדמוגרפיות של חקיקה כזאת בישראל עצמה היו עשויות להיות זניחות ( כחמישה יהודים שגיורם מפוקפק מבקשים אזרחות בישראל מדי שנה , ( היו מי ששיערו כי המטרה האמתית של המסע הפוליטי לשינוי חוק השבות היה לערער את מעמדן של התנועות היהודיות ההטרודוקסיות בעיני יהודים אמריקנים . בהבינם את השלכותיו של צעד חקיקתי זה , התאחדו יהודים לא אורתודוקסים בהתנגדות תקיפה לחקיקת "גיור כהלכה" ולטקטיקה הכופה שאומצה . הצעת החוק , הפלתה והפרק הכאוב שבא בעקבותיה היו אסון רוחני להלכה , לאורתודוקסיה ולעם ישראל . בניסיון להכפיש את היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית , הצליח מסע
|
|