|
|
עמוד:193
אני סבור שלמרות הכול , בגלל הרהורים כאלה סיימו שוחטמן ואבינר את מאמריהם על אי קבילותה של כפייה דתית באמצעות חקיקה בהצהרות על החשיבות התרבותית והחברתית של חקיקה האוכפת את הנורמות ההלכתיות . שוחטמן במיוחד הרחיב בנושא החשיבות התרבותית והחוקתית של חוקים המבטיחים את שליטתם של בתי הדין הרבניים בנישואים ובגירושים , את האיסור על הפעלת חנויות ובתי עסק בשבת ואת האיסור על מכירת חמץ בפסח . ראוי לשים לב לפרטי הטיעון הזה . שוחטמן אכן טוען שלא רצוי למדינה להכריח את הפרט לציית לנורמות הדתיות . "מכל מקום , אין מקום לשלול השלטת נורמות מסוימות מתוך המערכת הדתית , וזאת לאור אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית . " הוא מציין שהמטרה ש"הנחתה את נבחרי הציבור הדתי בנסיונותיהם להביא לחקיקת חוקים מסוימים שיסודם בתפיסת העולם הדתית" היתה "לתת [ ... ] צביון יהודי לאורחות החיים הציבוריים של מדינת ישראל . " במילים אחרות , שוחטמן ( ואחרים כמוהו ) מפרש פירוש מחודש את החקיקה הדתית וגורס שאין היא מיועדת לכפות על היחיד להתאים עצמו לנורמות הדתיות , אלא בכוונתה להשתית היבטים של החיים הציבוריים על ערכים יהודיים דתיים . מעניין שאף על פי שדבר זה מהווה נסיגה מן ההוראות הכופות המסורתיות , כפי ששוחטמן טוען , בכל זאת גישה זו משמרת את הקודים הבסיסיים , את מבני העומק של הברית . כזכור , משמעות הדגש ששמה הברית על "עם קדושים" היתה שמעייניה של החברה היהודית ההלכתית המסורתית נתונים בעיקר לערכים הכלליים שהיא מושתתת עליהם . כאשר הופרו ערכים אלה או שמאן דהו קרא עליהם תיגר , הגיבה ההלכה בסנקציות קיצוניות . הגישה שמדגימים שוחטמן ואבינר ממשיכה את הדגש הזה על הפרהסיה , על רשות הרבים , שבה הערכים מתוקשרים , מחוזקים ומאותגרים . כמקובל בקודים התרבותיים היהודיים המסורתיים , לא ההתאמה או הסטייה של הפרט מודגשות אלא צביונם של החיים הציבוריים . יחד עם גישה זו לצביון היהודי של המדינה , צברה יוזמה אחרת תנופה . יוזמה זו , פרי רוחם של כמה וכמה אנשי רוח ופוליטיקאים אורתודוקסים ליברלים בולטים , יחד עם אישים בכירים במפלגת העבודה , היתה לבסיס ליוזמה תחיקתית שהציע חבר כנסת ממפלגת מפד"ל השמרנית . היוזמים ביקשו לכרות "אמנה" חדשה המסדירה את היחסים בין הדת היהודית למדינה . תמציתה של אותה "אמנה" חדשה היתה הנכונות להסכין עם סטייה פורמלית מן ההלכה בהסדרים החדשים בתמורה לתגבור תוכניות חינוך ותרבות יהודיות דתיות ( אם כי . 35 שוחטמן , "חקיקה דתית בחברה חילונית , " עמ' . 36 . 289 ראו למשל נוימן , אמת ואמנה , פאוסט ( עורך , ( שלום כישראל . . 37 כל העיד , , 3 . 3 . 2000 עמ' . 82
|
|