|
|
עמוד:188
אסטרטגיות של סובלנות המבוססות על ההיבט הקמאי הלאומי של הברית האסטרטגיה השנייה מדגישה את ההיבט הקמאי הלאומי של הברית . אף על פי שגישה זו פותחה על ידי הוגים בני ימי הביניים , הייתי רוצה לדון בה כפי שהיא מופיעה בעבודתו של הראי"ה קוק , שהגותו היא אחת מאושיות הציבור הציוני דתי בישראל . כפי שראינו לעיל , הרב קוק נדרש לא פעם לטיבם ולמעמדם הדתי של יהודים שנטשו את אורח החיים המסורתי האורתודוקסי בעת המודרנית תחת רישומן של תנועות ההשכלה , הציונות , הסוציאליזם וכר . שתי עבודות קצרות משלו שנעשו קנוניות ( כמו חלק נכבד ממפעל חייו הגדול ) בציבור הדתי ציוני עוסקות בסוגיה זו מנקודת מבט קמאית לאומית . הראשון שבהן הוא מאמרו שכותרתו "על במותינו חלל" ( השוו שמואל ב א . ( 19 המאמר נכתב בתגובה לשאלה הפומבית שהפנה אליו הפובליציסט והסופר הציוני אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' ( אז"ר , ( והיא : האם היה מספיד את החלוצים הציונים אנשי העבודה שנרצחו בידי פורעים ערבים ? הרב קוק הציב את הבעיה במסגרת המונחים של ההלכה המצוטטת לעיל , שאסור להתאבל על " אלה שפרשו מדרכי הציבור . " הוא נמנע במתכוון מן הפתרון הטכני , כלומר מלהסתמך אך ורק על ההלכה שכל מי שנרצחו בידי גויים נחשבים למי שמתו על קידוש השם . תחת זאת ביקש להציג דין וחשבון גלובלי של מעמדם הדתי של הפעילים הציונים הלא דתיים . במסקנתו הוא מוצא שאפילו חלוצים ציונים שהם חילונים קיצוניים אינם יכולים להיחשב למי "שפרשו מן הציבור , " משום שהם "נכנסין בצרתן של הציבור , " ומשום המסירות והלהט שבהם הם עוסקים בפעילותם הלאומית כדי ליישב מצוקות ובעיות ציבוריות . במילים אחרות , למרות אי דתיותם של החלוצים הציונים , אין הם מוצאים מכלל ישראל בזכות מסירותם הלאומית . הרב קוק הדגיש את הגורם הקמאי אף יותר במכתבו לרב יעקב דוד רידבז , רבה של צפת ומתחרהו על משרת הרב הראשי של ארץ ישראל ב . 1912 במכתב זה הוא מצדיק את הקשר שלו ל"ציוניסטים , " למתיישבים ולפועלים ואת מסירותו להם . הוא מסביר שפעילים אלה מוסרים עצמם למען ארץ ישראל והלאומיות היהודית בגלל תכונה מטא גנטית , סגולה פנימית , המולדת בכל יהודי . אמנם ברמה השטחית של בחירה חופשית וקיום מצוות על בסיס וולונטרי , חלוצים אלה חוטאים גדולים ומקולקלים , אולם ברמה האונטולוגיה הבסיסית הם נותנים ביטוי עז למהות הטבועה בכל יהודי - אהבת ארץ ישראל והעם היהודי . על פי התאולוגיה המתבטאת במכתב זה , כל יהודי , אפילו החילונים הקיצונים , "קביל" חברתית ודתית אם הוא מרשה למהותו . 25 הראי"ה קוק , מאמרי הראי"ה , א , ירושלים תשד '' ם , עמ' . 26 . 94-89 אגרות הראי"ה , ב , אגרת תקנה .
|
|