|
|
עמוד:8
הפנימי הוא המקום המרכזי שיש למצפון של הפרט בתאולוגיה וכפרקטיקה הדתית הפרוטסטנטית . היסוד השני , החילוניות , הוא תולדה של תנועת הנאורות , בצורתה הרחבה ביותר , אשר מיסדה תפיסה נטורליסטית של העולם ותהליכיו , הנהיגה ביקורת תבונית והיסטורית של הדת והעלתה על נס את האידאל של האוטונומיה האנושית שאיננה כפופה לסמכות המסורת , הדת או הפוליטיקה . בכך צמצמה הנאורות מאוד את מקומה של הדת בחיי בני האדם . במשך שנים רבות רווחה ההנחה הן בחוגי מדעי החברה הן במסגרות הרחבות יותר של התקשורת , הפוליטיקה , החינוך והמשפט , שתופעת החילון והחלשת הדת תתפשט עם הפצת המודרניזציה מעבר לאירופה וצפון אמריקה לשאר חלקי העולם . גורמים אלה גם הניחו שככל שחברות ברחבי העולם יאמצו את הדפוס המוסדי המודרני , כן הן יאמצו את הפרטת הדת ואת ניהול הספרות המוסדיות השונות - הכלכלה והפוליטיקה וכדומה - על פי אמות מידה עצמיות ואוטונומיות . אולם כפי שהולך ומתברר יותר ויותר , הנחות אלה נמצאו חסרות בסיס . האזור היחיד בעולם שאפשר לומר עליו שהוא והאוכלוסייה שבו חילונים הוא מערב אירופה . בארצות הברית וגם במזרח אירופה , וכמובן גם במזרח התיכון , בחלקים נרחבים של אסיה ודרום אמריקה הדת מתחזקת הן כמערכת של אמונות הן כפרקטיקה . הדת גם אינה מוותרת על התחום הציבורי ואינה "מסתפקת" בנוכחות רק בתחום הפרטי . להפך , אחד המאפיינים הבולטים של רבע המאה האחרונה הוא עלייתן של הדת הפוליטית והנוכחות הדתית בספרה הציבורית . בהקשר זה אין מדובר רק בתופעות רדיקליות , כגון המהפכה האסלאמית באיראן , אלא גם בתופעות "חיוביות" ו"מתונות , " כגון התפקיד שנטלה הכנסייה הקתולית במעבר לדמוקרטיה בספרד ובפולין , ותופעות רבות נוספות , כמו המפלגה השלטת בהודו ( Janata Party - BJP Bharatiya ) והימין הנוצרי בארצות הברית . השאלה שהעסיקה אפוא את משתתפי הסדנאות והמפגשים האלה היתה אם לנוכח התופעות האלה אפשר להצמיח יחסי סובלנות ואולי גם פלורליזם מתוך חברה שהיא דתית בעליל וכאשר לדת יש תביעות משמעותיות כלפי התחום הציבורי . מובן שתופעות כגון אלה לא פסחו על ישראל . כאן , אחת התופעות הבולטות של הדור האחרון היא המקום הגדל והולך של הדת בחברה הישראלית במישורים ובאופנים מגוונים : ( א ) העצמת מקומה של הדת בחייהם של פרטים , אם בדרך של חזרה בתשובה ליהדות ולאסלאם כאחד , שליחת הילדים למערכת החינוך הדתית או החרדית , או התעניינות כללית ; ( ב ) הבניה מחדש של סמלי הזהות הקולקטיבית כך שהם כוללים היבטים דתיים ומסורתיים רבים יותר . נושאי השבת וארץ ישראל השלמה תופסים מקום ביחס לסמלי הזהות הקולקטיבית בישראל באופן שהיה קשה לצפות לו לפני שני דורות ; ( ג ) הדתה
|
|