|
עמוד:7
ב לעמדות אלה של יהודים דתיים ושל חילוניים , יש מובן מיוחד במצב הנוכחי של עם ישראל . נכון הוא , כפי שהערנו לעיל , שבמסגרת יהדות התורה מצות ישוב ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה ( ספרי , דברים , ראה , ( והטעם , משום שהתורה נתנה לעם ולא רק ליחידים . מימושה כאחריות לאומית אפשרי רק במדינה של יהודים , במדינה שבה עם ישראל הוא האחראי לסדרי החיים . יד הגורל בדורנו מוליכה את האומה בכיוון הגשמתה של המטרה הזאת . דורנו הוא דור של מהפיכה כפולה . שתי מהפיכות עומדות זו מול זו בשתי קצוות ההיסטוריה שלנו בתוך מתח דיאלקטי : מן קצה האחד — השואה , חורבן יהדות אירופה , במובן מה — חורבן הגלות ; ומן הקצה השני — הקמת המדינה , הקריאה לבנין , להתחדשות , לחיים חדשים , לגאולה מחורבן הגלות . מצד אחד — הגלות במרירותה הנוראה ביותר ; ומצד שני — תקוות שנות אלפיים בתחילת הגשמתן . השאלה הגורלית לפנינו היא : האם שני האירועים האלה התרחשו האחד אחר השני במקרה , בלי להכיר זה בזה בלי שום ' התיחסות של זה אל זה , או — ייתכן — שיש איזו משמעות מיוחדת , גורלית , ברציפות דרכם בבואם האחד אחר השני ? והנה גם ביחס לשאלה זו אנו מוצאים הגבלה בתגובותיהם של חילוניים אוניברסליסטים ודתיים חרדים . הכל תלוי בשאלה : איך מעריכים את "השואה . '' אצל דתיים מסויימים השואה היתה עונש מן השמים לעבירות הדור . לפי מחשבה זאת , השואה היתה פרק בפני עצמו , שנשלם , פרשה שנסתיימה' והעיקר לחזור בתשובה ולהמשיך כמו מקודם , בשמירת התורה והמצות . מובן מאליו שהיהודי החילוני לא יסביר את השואה כעונש מן השמים . הוא לא מאמין באפשרות כזו . אבל הוא גם אינו יכול לראות בשואה אסון מיוחד שארע לעם ישראל בגלל שנאת העמים , ודווקא ורק לעם ישראל בכוח השנאה הנמשכת מדורי דורות . הוא לא יכול לתת לשואה הסבר כזה משני טעמים , — הראשון — שאם מה שארע ליהודים התרחש רק משום
|
|