|
|
עמוד:13
זיכרון עלי ספר הנצחת השואה בספרים תורניים אסתרפרבשטין הצורך לזכור ולהזכיר את השואה מצא לו אפיקים שונים . ביניהם הלך והתפתח אפיק מסורתי , שגאה והיה לצורת הנצחה מרכזית בעולם של לומדי התורה , והוא : הנצחה בספרי קודש . כתיבת ספר , ובעיקר ספר תורני , נחשבה מאז ומעולם אחת הפסגות בחייהם של תלמידי חכמים . אין פלא , אפוא , שבאירוע זה , שיש בו התרוממות רוח יתרה , ראו תלמידי חכמים גם דרך להטביע את זכרם של אירועים מרכזיים בחייהם . תופעה זו התרחבה מאוד לאחר השואה ' . הדפסת הספר לוותה בהקדשה ; לעתים הקדשה קצרה יחסית ולעתים מבוא מפורט המנמק את מניעי הוצאתו של הספר לאור , או את קורות המחבר בעת השואה . מבואות אלה מאפשרים לנו לעקוב אחר מאפייניה של צורת הנצחה זו , סיבותיה וייחודה . נציין כי במבואות אלה מצויים כתבי זיכרונות אוטוביוגרפיים ייחודיים בתוכנם ובגישתם . במאמר זה ברצוני לדון בעצם התופעה של הוצאת ספרי קודש כאקט של הנצחת הנספים בשואה . 1 מאמר זה מהווה המשך למפעליו הגדולים של אברהם יערי בסיפור קורותיהם של ספרים וסופרים על רקע תקופות היסטוריות ואירועים שונים . ראו : א' יערי , מחקרי ספר , ירושלים תשי"ח ; א' יערי , באהלי ספר , ירושלים תשל"ט . יערי התייחס מעט גם לשואה , אך לא היה מודע לגל ספרי הקודש שיצאו בעקבותיה . 2 זיכרונות אלה נאספו בתקליטור "השואה במבואות לספרות הרבנית , " בהפקת המרכז לחקר השואה במכללה ירושלים , תשס"ז . כתיבת זיכרונות במבוא אף היא תופעה ידועה מן העבר , אך לאחר השואה התרחשה בממדים גדולים במיוחד . ראו , למשל , בהקדמתו של ר' יצחק אברבנאל לפירוש נביאים ראשונים , וכן : המבוא הביוגרפי שכתב הרב שלמה עדני מצנעא-צפת-ירושלים-חברון לחיבורו המפורסם על המשניות " מלאכת שלמה" ( שפ"ב , . ( 1622 ראו עוד בנושא זה אצל ח' סולוביצ'יק , שו"ת כמקור הסטורי , ירושלים . 1990
|
|