|
|
עמוד:10
רקע המצב העובדתי של ריבוי קבוצות חברתיות , ומתוך הנחה כי ריבוי זה יישמר ואף יגבר . נקודת מבט כזו כוללת תמיד ויתור מסוים על מחויבות ועקיבות רעיונית , שכן היא מכניסה לדיון את עובדת קיומן של תפיסות שונות , ואף מנוגדות , ומסמנת את גבולותיהן של הפשרות שיאפשרו לתפיסות אלה להתקיים זו בצד זו . בחירה בעמדה פשרנית כשלעצמה כרוכה לעתים בתשלום מחירים אישיים , תיאורטיים ופוליטיים כאחד : מחירים אישיים — מפני שלא ברור לחלוטין איך מבחינים בין מקומו הקיומי והעקרוני של אדם לבין נכונותו ללכת לקראת אחרים . התרכזות בנכונות להתפשר עלולה לדלל ולטשטש אמונות יסודיות ; מחירים תיאורטיים — מפני שפשרות נעדרות לעתים את העקיבות ההגיונית ואת האלגנטיות העיונית של עמדות עקרוניות מופשטות ; מחירים פוליטיים — מפני שתמיד קיים חשש , כאשר מדובר לא רק בוויכוח עיוני אלא גם במאבק תרבותי ופוליטי , ש"הצד האחר '' יראה את עמדתך כעמדת פתיחה , בבחינת "על זה כבר הסכמנו , " וינסה להתחיל את המשא ומתן מן הנקודה שציינת כנקודת פשרה אפשרית . במצב כזה , הצד האחר עשוי להיראות נדיב ופשרן , ואילו אתה — סרבן ועקשן . אני מעדיפה דרך זו , למרות מחיריה , מפני שהיא נראית לי מתבקשת ממי שמפעלו הוא ניסיון לתאר תרחישים לשיפור הסיכויים של המשך קיום ישראל כמדינה המקיימת זיקה ליהודיות כמו גם מחויבות של אמת לדמוקרטיה , לזכויות אדם ולכבוד הדדי בין כל אזרחי המדינה ותושביה . בשל המחלוקות העמוקות החוצות את הישראלים , סיכויים אלה תלויים בחלקם בנכונות להתייחס ברצינות לשאיפות , לחששות ולאמונות היסודיות של אחרים . נקיטת עמדה כזו באופן מפורש וגלוי מחזקת גם תביעה למאמץ דומה מן הקבוצות האחרות . תביעה זו כשלעצמה היא , לטעמי , חלק מן המחויבות לדמוקרטיה כמנגנון של קבלת החלטות בדרך של דיון ציבורי והסכמה הדדית על מסגרת משותפת . אני מעדיפה מאמצים הדדיים כאלה על פני דרכים אפשריות אחרות ליישוב מחלוקות ומתחים . יתרה מזו , דרכי פעולה כוחניות , כגון רצח ראש הממשלה לצורך סיכול מדיניותו , הן איום רציני ומוחשי על היכולת לקיים בישראל חברה דמוקרטית . יש העוסקים במתחים בין יהודיות לבין דמוקרטיות ברמה המושגית או העקרונית המופשטת . הדבר רווח בעיקר בקרב אלה הטוענים , כי בין שני יסודות אלה מתקיימת אי התיישבות עקרונית . אני חולקת עליהם , משום שלדעתי השאלה אם או כיצד יתאפשר
|
|