|
|
עמוד:4
חולון עיר עם קונספציה רחל סוקמן טרמינל מקדיש בגיליון זה חלק נכבד לחולון כתופעה ייחודית בארץ : עיר המשדרגת את עצמה באמצעות האמנויות . זו תופעה שכדאי לשים לב אליה ויש לברך עליה , והיא יכולה לשמש דוגמה לערים אחרות ולעודדן להשקיע מחשבה , רצון , וכמובן גם תקציבים בתחום האמנות . בשיחות שקיימה מערכת טרמינל עם ראש עיריית חולון , מר מוטי ששון , גילינו אדם אמיץ לב שאינו מהסס לגלות כי הוא תומך באופן גורף בכל רעיונותיה של מנכ"לית העירייה , הגב' חנה הרצמן , תומך בה מוסרית ותקציבית : מדובר בהשקעה באמנות בסכומים של למעלה ממאה מיליון שקל בשנה . המחשבה הראשונה על אמנות הייתה קשורה לאוכלוסיית הילדים בעיר , אך גם האוכלוסייה המבוגרת שאפשרויות הניידות שלה מוגבלות , נהנית לבקר בתערוכות ( בחינם , ( לצפות בסרטים ( במחיר מוזל של 5 ש"ח לכרטיס ) וכן זוכה בהוזלות משמעותיות ברכישת כרטיסי תיאטרון . ואכן תושבי חולון גאים בעירם . רק לפני שנים מועטות דבקה בעיר תדמית "החרבתים" ( אנשי חולון בת ים , ( כינוי שביטא זלזול באופי הפרברי של ערים אלה ביחס למרכז התל אביבי . חולון הצליחה לשנות את תדמיתה בעיני תושביה ובעיני תושבי תל אביב וכלל גוש דן . שינוי תדמיתי זה , באמצעות השקעה באמנות , הוא מתכון מומלץ לא רק ברמה העירונית , אלא גם ובעיקר ברמה הארצית . ראוי לפוליטיקאים ללמוד מראש עיריית חולון כיצד להיות מדינאים בעלי חזון המשרתים את הציבור , ולא פוליטיקאים החושבים שהציבור משרת אותם . גישתה של חולון , שאימצה לעצמה תפקיד ממלכתי ומיישמת אותו בתחומי האמנות , באה לידי ביטוי גם בבחירת השמות שהיא מעניקה למפעלי התרבות : מוזיאון הילדים הישראלי , המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית - כל אלה הן הצהרות המעידות כי חולון היא אכסניה לפעילות אמנותית ארצית , ולא רק עירונית . הקו המנחה של מקבלי ההחלטות היה ליצור מקומות בילוי לשעות הפנאי , במיוחד לילדים . על כן הפך מוזיאון
|
|