אל פרישה ומרד

עמוד:10

מפעלה ה"קונסטרוקטיווי , " שהיה מושתת במידה רבה על זרימת ההון הלאומי למשק הפועלים . הרי כל קסמה של ה"סוכנות המורחבת , " לפי ד"ר וייצמן , היה בזה , שבעקבות צירופם של אילי הממון היהודים , חרף היותם לא ציונים , תימלאנה הקופות הציוניות הריקות סכומי עתק לפיתוחה של ארץ ישראל . קנאות אידיאולוגית עשוייה לעיתים להמיט "סכנה של בלוקאדה כספית , " וזאת לא יתיר האופורטוניזם הפראגמאטי . לאור ה"כורח הקיומי" של המפלגה היה מוכן אפילו ברל כצנלסון להרכין ראש ולהשלים : " העיקר לנו , אמר , עלייה והתיישבות ולו גם בכל התנאים — ולא 'דמוקרטיה טהורה בלעדיהם ... ' ( יוסף גורני , אחדות ה עבוד ה , 1930—1919 עמ' . ( 290 וכד , ערב הקונגרס הציוני ה , 15 ב , 1927 חזרה בה "אחדות העבודה" מהתנגדותה להרחבת הסוכנות ונעשתה לבעלת בריתו הנאמנה של ד"ר וייצמן במאבקם המשותף נגד הרוויזיוניזם . לאמיתו של דבר נמצאו להם לד"ר וייצמן ולמפלגות הפועלים עוד כמה גקודות מגע רעיוניות משותפות בשנים הראשונות לקיומו של ה"בית הלאומי היהודי . " ד"ר וייצמן אמנם לא היה סוציאליסט , ופעמים אף מתח על תורה זו ביקורת , אך הוא נימנה עם האסכולה הליבראלית המתקדמת , וההתיישבות החקלאית , בייחוד נוסח מושב נהלל , היתה חביבה עליו , ומתוך כך התקרב גם אל חוגי הפועלים . כידוע לא הלך וייצמן מעולם בגדולות , ובהיותו חסיד ה"ציונות המעשית" ותלמידו של אחד העם , החשיב בעיקר את האיכות על פני הכמות . אף הוא , כמפלגת הפועלים , תמך ב"עלייה סלקטיווית" ; שאיפתו , בשאיפתה , היתה להקים בארץ "חברת מופת , " ועל כן לא גרס את עליית "כל דיכפין , " שהיוותה סעיף רב משמעות במצעו הפוליטי של ז'בוטינסקי . ואף זאת , בין ד"ר וייצמן לבין מנהיגי השמאל היתה תמימות דעים לגבי שלילת צביונה של ה"עלייה הרביעית , " וממילא היה גם זה גורם שסייע לגיבוש החזית המשותפת ביניהם . אף על פי כן נמצאו בקרב מחנה הפועלים גם עוררין על התקרבות זו ; יצחק טבנקין , מראשי "אחדות העבודה , " הציע ביולי 1928 לפרק את השותפות עם ד"ר וייצמן ולכרות ברית עם הרוויזיוניסטים ! חבריו לא שמעו לו , ולימים , בתהפוכות הפוליטיקה הבינמפלגתית ביישוב העברי , נעשה טבנקין למנהיג האגף האנטי רוויזיוניסטי הקיצוני במפא"י וב 1934 נתייצב בראש המחנה שסיכל את אישור הסכם ז'בוטינסקי—בן גוריון . בעקבות הקונגרס הציוני ה 17 שמה לה מפא"י למטרה להשתלט על עמדות מפתח בכל ענפי המשק ותחומי החיים של היישוב העברי , ובתוך כך נתגבשה שיטת-קיפוח מקיפה של כל אלה שסירבו לסור למרותה , כלומר , חברי הצה"ר ובית"ר . מתוך שחלשה ה"הסתדרות" על "החלוץ" ניתן לד ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר