|
|
עמוד:136
הסתדרות לאומית הפועלים הרוויזיוניסטים בארץ ישראל מאוגדים כיום באיגוד מקצועי ושמו "ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר . " ה"ארגון" איבו משתייר ל"הסתדרות . " הואיל ומלבד הרוויזיוניסטים ישנם בארץ ישראל עוד פועלים שאינם רוצים להתמזג עם ה"הסתדרות" הסוציאליסטית , החליטה ועידת הצה"ר בווינה להקים באביב 1933 הסתדרות בלתי מפלגתית , לאומית ומקצועית — " הסתדרות לאומית" — כמשקל נגד ל"הםתדרות" הישנה , העומדת על נקודת ראית של מאבק מעמדי . יש ל 1 להבדל זה בין שתי הסתדרויות אלה לא רק ערך אידיאולוגי , אלא גם ערך מעשי . ההבדל האידיאולוגי ידוע לקורא : השמאליים רואים את הפועל העברי בארץ ישראל קודם כל בחזקת פרולטאר , שהאינטרסים הפרולטאריים שלו עומדים בסתירה תמידית לאינטרסים של המעביד . משימתו של האיגוד המקצועי היא להגן על האינטרסים הפרולטאריים ; ואם נוסף על כך מתברר , שהאינטרסים של הפרולטאר העברי מחייבים ארגון מקצועי משותף עם הערבים , הרי אין זה מן הנמנע שיקום ארגון מקצועי משותף יהודי ערבי " ) ארגון משותף ; ( " רעיון זה — חברי " הסתדרות" רבים , בני סמך , תומכים בו , ובחלקו כבר התגשם ( ארגון פועלי הרכבת . ( הפועלים הרוויזיוניסטיים עומדים על נקודת ראות מנוגדת . בעיניהם הפועל העברי בארץ ישראל איננו קודם כל נציג של מעמד , אלא חלוץ . הוא עלה לארץ ישראל לא למען מאבק על אינטרסים מעמדיים , אלא כדי לעזור ביצירת רוב עברי בארץ ישראל . את הרוב יוצרים על ידי הקמת משקים עבריים , המושכים לארץ ישראל יותר ויותר ידיים עבריות הנעשות למקור פרנסה לתושבים החדשים . משום כך נעלים בעינינו , בארץ ישראל , לאין שיעור , האינטרסים של כל משק עברי מהאינטרסים של הפועל או הקאפיטאליסט . כל מה שטוב להתיישבות — מתקבל , וכל מה שמזיק להתיישבות — נדחה . הראשון — כשר , השני — טרף . כשם שרווח 1 של בעל המפעל צריך להיקבע בהתאם לתנאי התפתחותו
|
|