|
|
עמוד:89
טענתנו הקבועה , האומרת , שאנו "מעשירים את הארץ , " שוב אינה עושה רושם : הילידים , כלומר , בעלי הארץ , מבחינת המוסר , לא ביקשו זאת מידכם ! גם הטענה האומרת , שאף את אמריקה יישבו למרות רצונם של הילידים , שוב אינה עושה רושם : "דבר זה נתרחש בשכבר הימים ; אז שלטו מושגים אחרים , ואילו עכשיו היה גם יישובה של אמריקה נחשב לפשע . " בעניין זה אשמים אנו עצמנו אשמה כבדה : הנחנו לדעה , שעוד בשנת 1920 הסכים לה כל העולם , להימוג — ההנחה , שלפיה הזכות המוסרית על ארץ ישראל נתונה דווקא לנו , וכי אנו הננו ה"ילידים" האמיתיים שגורשנו בחוזק יד מארצנו וחוזרים עתה אליה מכוח הזכות , וכי מסיגי הגבול שלא כדין הם דווקא אלה השמים מכשולים על דרכנו . בכל הספרות האפולוגטית שלנו בשנים האחרונות מתביישים אנו להסיח בנושא זה , ומשתיתים אנו את צידוקן של הציונות ושל זכותנו לארץ ישראל על שפע הכסף שהזרמנו אליה ועל התועלת שהבאנו לקידום התפתחותה . דין אלה כדין נימוקי היפאנים להצדיק את כיבוש מאנצ'וריה . עתה יש לשלם את מחיר ה"מתינות" שנהגנו , תמורת טיעונינו המדיניים הנעלים ששלפנו ממאגר מאבק השתדלנות עתיק היומין ב"תחום המושב . " השתתפות כבחירות מקומיות בבולגריה נערכו בחירות לקונגרס היהודי המקומי . בסופיה קיבלו הרוויזיוניסטים חמישה מאנדאטים בעוד ששאר הציונים , יחד , קיבלו רק ארבעה . והמתבוללים קיבלו אף הם רק ארבעה . זה משמח מאוד . מצד אחר , קיבלו הרוויזיוניסטים בבחירות למועצת עיריית תל אביב רק מאנדאט אחד מכלל חמישה עשר המאנדאטים , מה שאינו משמח כלל . בהקשר זה עולה על לבך בלי משים השאלה : האם מן ההכרח הוא הדבר , והאם יש מן התבונה בכך , שהסתדרות , המקדישה עצמה לציונות , כלומר , לבעייה בקנה מידה עולמי , והמנהלת את עבודתה זו בעת ובעונה אחת בכל ארצות העולם , — הראוי הדבר , שהיא תשתתף בבחירות , שהן בעלות משמעות מקומית גרידא , — אחת היא היכן הן נערכות , לרבות בירושלים עצמה ? אין אנו טוענים , שאין הדבר הגיוני או לא הכרחי — אנחנו רק מציגים שאלה . בסניפים רבים ומרוחקים של ה"ברית , " מתגבש הלך רוח לטובת התערבות פעילה במאבק המדיני המקומי : הלד רוח זה כשלעצמו הוא בריא מאוד . אך יש גם מתנגדים , והללו שואלים : בתורת הסתדרות רוויזיוניסטית כלל עולמית , אולי נפנה מחר לממשלת "תפוזיה" בבקשה , בצורה זו או אחרת ,
|
|