|
|
עמוד:52
בוריס שץ מותו של פרופסור שץ ציער את כולנו צער כן ועמוק . לא זו בלבד שלא היו לו לאיש הזה אויבים , ואף לא ניתן להעלות על הדעת אפשרות כזאת , אלא שלא היו לו גם מתנגדים , הוא היה דגם נדיר של אדם שאת לבו ממלאת מחשבה אחת ואשר סיגל לעצמו אהבה אחת : הוא בחר לו תחום צר אחד — אמנות שימושית — ושילב בה את כל חלומותיו על יופי , על יהדות , על ארץ ישראל , על העולם כולו . הוא ייסד את "בצלאל" בירושלים לפני למעלה מחצי יובל שנים . היו זמנים , שבהם תססה שם העבודה , ואחר באו "משברים . " המדור העיקרי — ייצור שטיחים — היה נפתח ונסגר חליפות . כיצר הצליח עם זאת שץ לגרור את המוסד להמשך קיומו — ההסבר לכך נעוץ בסוד העקשנות היהודית . המוות השיגו באמריקה , ודאי תוך שהוא שקוע באחד מאותם המאמצים , שמהם היה מורכב סודו . כרוב אנשי האמת שפעלו בראשית ההווי הציוני שלנו , נחשב גם הוא לאחד ה"שלומיאלים , " וכרוב אלה הכירה ההיסטוריה גם בו את המנצח . השם " בצלאל" השתרש בתודעה היהודית , הכל מכירים אותו , הכל בדעה , כי הוא מסמל אחת הדרכים הנאמנות ביותר במפעל הבנייה , וכי במוקדם או במאוחר ייהפך שם זה לאחד הענפים הגדולים ביצירה היהודית בארץ ישראל , ואחר כך אף למעלה מזה — שמו של מרכז גדול לאמנות היהודית . זכר אישיותו של שץ , אישיות תוססת , ועם זאת רכה ועקשנית , מהירה לכעוס ועם זאת טובה לאין שיעור , ינון לימים רבים . אדם טוב היה האיש . ספק אם אפילו ראוייה החברה היהודית , שישרתו אותה אנשים כאלה . 3 שץ , בוריס , ( 1932-4862 ) פסל יהודי . עלה לארץ ישראל ב 1906 כדי להניח יסוד לבית ספר למלאכת מחשבת , "בצלאל . " הוא החדיר את רעיון האמנות לארץ והשפיע על חיי התרבות שבה .
|
|