|
|
עמוד:8
היהודים מצד האוכלוסיה הרוסית . עוד בשלהי 1856 פנו יוסף רבינוביץ , מן העתו נאים היהודים המעטים , שפעלו בשדה העתונות הרוסית , וחיים טארנופול , מסוחרי העיר האמידים , אל שלטונות הצאר וביקשו היתר להוציא לאור עתון יהודי רוסי . סייע בהשתדלות זו ההומאניסטן הנוצרי , הפרופסור ניקולאי פירוגוב , ששימש מפקד גליל הלימודים באודיסה . ואולם חרף המלצתו נדחתה הבקשה מפאת חששותיה והתנגדותה של הפנסיה . כעבור שנים אחדות הוגשה בקשה מחודשת , ושוב הודגשו בה המניעים ה"פאטריוטיים" שביסודה , שכן כוונת העותרים היתד . להשביח את מידותיו של היהודי ולהביאו לידי "התקרבות אמת אל אזרחי המולדת העיקריים" ; תמורה כזאת ניתן היה לחולל רק באמצעות האמאנציפציה , ואכן , נוסף על ההבטחה לשנות את אורח חיי היהודים ברוח הזמן , היה בדעת הפונים להעלות גם "את תביעותינו , את צרכינו . " הפעם נענו השלטונות לבקשת העותרים , וג 27 במאי 1860 יצא לאור הגליון הראשון של "ראזסוויט" " ) השחר — ( " ציון דרך בתולדות יהודי רוסיה . העורכים והכותבים , שהשתתפו בעתון , נחלצו ברוב התלהבות למלא את יעודם . סיסמת ההשכלה היתה לנגד עיניהם , כמצוותו של י . ל . גורדון : "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך " ! מטרתם היתה כפולה — הגנה כלפי חוץ מפני התקפותיהם של שונאי ישראל והתקפה כלפי פנים לצורך תיקון עצמי של היהודים . הם קראו לשים קץ להיבדלותם של היהודים מן הסובב אותם ולשבור את המחיצות המפרידות בינם לבין העולם החיצוני . כדרך הקיצוניות , שנוקטים לעיתים היהודים מחמת תנאי החיים המעוותים שבהם הם שרויים , הפריזו במקצת עורכי ה"ראזסוויט" בחיפוש "מומי אחינו , " וסילוף זה עוד העמיק והובלט — מחמת חומרת הצנזורה , שמנעה הטחת ביקורת כלפי השלטון , ונמצא שהבטאון נהפך למעין כתב קיטרוג חד צדדי על בני עמו . עמדה זו עוררה מורת רוח בקרב חוגי היהודים , ומכל מקום , מחמת גרעונות וקשיי מימון , הוציא השבועון את שנתו בלבד ונסגר בקיץ . 1861 ה"ראזסוויט" בגלגולו השני העתיק את מקום מושבו לפטרבורג , בירת רוסיה , והוא נתקיים בה משנת 1879 עד . 1883 גם בתקופה זו רבו לבטיה וגדולה היתה מבוכתה של יהדות רוסיה . לפי מצעו האידיאולוגי ביקש "ראזסוויט" להתחקות על מקורות ישראל , לדלות מהם את אוצרות הרוח ההומאניים , לגלות אהדה לאמונה היהודית ולערכיה ולקשור כתרי תהילה אפילו לחכמת ישראל . מתוך רצון לשמור על שלמות העם שלל העתון את הטמיעה , אף שלא נעלמו ממנו הסכנות האורבות לזהותו היהודית של העם מפיתויי האמאנציפציה ומהרחבת שיווי הזכויות . ואולם בלחץ המאורעות הטיף "ראזסוויט" לפתרון "צנטריפוגאלי , " כביכול , של בעית העם היהודי בחלקו . הואיל ובתחומי ממלכת הצאר לא נמצאה ערובה לחיים בטוחים ומתוקנים בשביל כלל ישראל , הרי שורת הדין מחייבת להניח לכמה יהודים לחפש להם נתיבות הצלה גם מחה לגבולות המדינה , ומתוך כך בא העתון לכלל תמיכה בהגירה ובתנועת "חיבת ציון . " בעקבות תכניותיהם של קאזאלט ואוליפאנט הבריטים , נושאי חזון "שיבת ציון" לפי דרכם שלהם , הביע גם העתון את הסכמתו לרעיון יישוב ארץ ישראל , בניגוד לציונות המדינית . בעיני עורכיו "ארץ ישראל היא מאח 1 ליאום נצחי של ימי העבר ... אך לא יותר מכן . " מובן , שמתווי מדיניות העתון התנגדו להקמתה של ממלכה יהודית בארץ ישראל ואף לא ראו טעם בהחייאת העברית . לזכותו של העתון יש לזקוף את העובדה , שבו נתפרסמו כתביו הציוניים של
|
|