|
|
עמוד:12
בתפקידם זה ערך של ממש , וכל עצמם הריד , ם בגדר "זאטוטי רחוב המתקבצים לפני תזמורת גדוד . " בכתיבתו הפולמוסית ביקש ז'בוטינסקי להבקיע לא רק את מבצר המתבוללים מדעת , המתנכרים וחותרים להיעקר מתחום היהדות , אלא גם את המחנה , שנתרכז סביב העתון "ווסחוד , " שהתנגד לציונות , מתוך שהאמין ביעוד היהודי ב"מולדת" הרוסית ; תכניתו העיקרית של המחנה הזה היתד . להפיץ את ההשכלה בקרב היהודים ולשאוף לשיווי זכויות מקיף ככל האפשר . ז'בוטינסקי הצביע על הסכנות האורבות למתנכרים האלה , שמתוך פירצת הגדר הם עלולים להגיע , בסופו של דבר , אל סף הטמיעה . והיריב השני , שעמו התמודדה הציונות על נפש הנוער היהודי ברוסיה , היה ה"בונד , " שהניף את דגל הסוציאליזם והעלה על נס את חזון הפרוליטאריון היהודי . חברי ה"בונד" האמינו , שניתן לפתור את שאלת היהודים ב"תחום המושב , " במסגרת המהפכה המעמדית , תוך הבטחת אוטונומיה ליהודים והשימוש ביידית בתור לשונם הלאומית . פעמים לבש הפולמוס בין הציונות ל"בונד" צביון חריף ביותר ; ז'בוטינסקי הפריך את הנחות היסוד של הארגון הזה לאור עובדות המציאות היהודית ברוסיה , ואולם , מתוך שהוא הוקיר עם זאת את תרומתה של תנועת הפועלים היהודית להווי היהודי הייחודי המתרקם במסגרת המשק הרוסי המשתנה , התנבא , כי בסופו של דבר ישמש ה"בונד" גשר , שעליו יעברו המוני הפרוליטאריון היהודי אל שורות הציונות . אחד ממוקדי הפעילות העיקריים של ז'בוטינסקי בעשור הראשון למאה הנוכחית נסב על "תכנית הלסינגפורס" , ( 1906 ) שז'בוטינסקי היה אחד ממנסחיה הראשיים . היא נועדה להתוות דרך חדשה ליהדות רוסיה , שמאז כשלון מהפכת 1905 היתד , שרויה במבוכה ובייאוש . כל הפרובלימאטיקה שנוצרה ברחוב היהודי לאחר מהפכת , 1905 תחושת המשבר והמבוכה שהקיפה את המוני בית ישראל והביאה לאזלת יד ולאווירת ניהיליזם , מתוארת ביד אמן במחזהו של ז'בוטינסקי "נכר , " שיצא לאור בדפוס ברוסיה בשנת , 1911 אך הוחרם לאלתר על ידי השלטונות . כרבים מבני רוסיה האמינו גם היהודים , כי רוח חדשה פוקדת את המדינה , וכי לנוכח הלחץ מצד ההמונים לא יהא מנוס לשלטון הצאר מלהעניק יתר זכויות לעם , לשים קץ לדיכוי , לפתוח צוהר אל החירות ולהנהיג משטר בעל אופי ליבראלי . הבול ציפו לשידוד מערכות אמיתי , לתקופת אביב שתפתח אופקים חדשים . אך האכזבה לא איחרה לבוא , עד מהרה הרימה הריאקציה ראש ותנועת השחרור הושמה לאל במידה רבה מתוך שנקט השלטון אמצעי ישן נושן ובדוק — שנאת ישדאל ; כדי להסיט את דעת ההמונים מרעיונות המהפכה שיסו השלטונות את האספסוף ביהודים , ובערים ובעיירות רבות ב"תחום המושב" נערכה שורה ארוכה של פוגרומים שעלו במחיר יקר של דם ישראל . " תכנית הלסינגפורס" קראה להעלות תביעות החורגות מעבר לדרישה המקובלת של שיווי זכויות ; מנסחיה הרחיבו את היריעה , ומתוך שהם ראו את היהודים בחזקת לאום , ככל שאר הלאומים הרבים ברוסיה , העלו את הדרישה גם לזכויות לאומיות . בד בבד עם גיבוש החזית היהודית כלפי פנים , חייבו בעלי התכנית את "עבודת ההווה" במסגרת הפעילות הציונית , כלומר , את השקידה על הקמתם של יישובים חקלאיים ומפעלי הרושת בארץ ישראל . מלכתחילה עוררה התכנית פולמוס במחנה הציוני . אחד העם וד"ר יוסף קלוזנר ראו בה סטיה מעקרון שלילת הגלות ; מבקרי התכנית לא גרסו פיצול כוחותיו של העם וחייבו את מיצוי כל האמצעים להגשמת הציונות בלבד . כל רוחה של התכנית —
|
|