|
|
עמוד:276
רוב נגדם בעזרתו של נחשול עלייה חדש וטהור יותר לא ניתן בתנאים הנוכחיים . אני יודע על פה את כל הנימוקים , עד כמה בלתי רצוי ומסוכן לפורר את כנסת ישראל . לא ז 1 בלבד שאני יודע את הנימוקים האלה , אלא שאני עצמי חושב אותם לחשובים מאוד ; ודווקא משום כך איני מעלה לפי שעה שום הצעה , ורק מהרהר בקול רם . אבל , כאשר מהרהר אדם בקול רם , עליו להצביע בקול רם גם על אי הנוחות הגדולה והמסוכנת שבמצב העניינים הנוכחי . הגיעה השעה לכך , שיטול היישוב לידיו את תפקיד המלחמה האקטיווית במינהל הארץ ישראלי . תפקיד זה אפשר לנסח בפשטות ובבהירות : הואיל והמשטר הוא לגבי דידנו בלתי נםבל , הרי עלינו לשאוף ככל שאפשר לשתק את פעילותו ולמרר גם את חייו של כל נושא שררה שאף הוא נעשה לבלתי נסבל . איך לעשות זאת ן — על כך נדבר בפעם אחרת . אבל דבר אחד ברור : בפעולה זו חייב להשתתף חלק ניכר של היישוב . האפשרי הדבר הזה כל עוד עומדים בראש היישוב מוסדות המתנגדים לתנועת ההתנגדות , ואשר אנו עצמנו מכירים בו בזמן בסמכותם של המוסדות הכלליים ? כוחו של הוועד הלאומי אינו גדול , — שום עבודה חיובית עדיין אין בכוחו לעשות ; אבל להפריע לפעולה חיובית , בייחוד לפעולה , הדורשת תעוזה ונחישות החלטה , יכול גם הוועד הלאומי . למה ? משום שיש ל 1 הסמכות הנובעת מהכרה כללית , כלומר , הכרה מצד כל היישוב הציוני בארץ ישראל . לא רק קשה , אלא פשוט מן הנמנע להגיע אפילו לאחדות דעים כלשהי , כאשר כל איש ואיש מן ההמון שואל : הכיצד ז והרי הוועד הלאומי מתנגד לכך , ואנו הננו חברי כנסת ישראל . והוא בא כוחנו , וגם אתם , הרוויזיוניסטים , הנכם חברי כנסת ישראל , והוועד הזה , יהא הוא גרוע ככל שיהיה , הוא גם בא כוחכם שלכם מבחינה פורמאלית . מכשול זה היה סר מעל הדרך אילו היינו אנו עצמנו מערערים — בכוח דחיפה נחושה — את מוניטין ההכרה הכללית . אם אנו , ואותו חלק היישוב המסוגל להיענות לקריאתנו , היינו פורשים מכנסת ישראל , הרי היה הוועד הלאומי נשאר כבא כוחם של מצדדיו בלבד , כלומר , גוף של אחת המפלגות , ולא מוסד של כלל היישוב . אפשר לצדד בפרישה מכנסת ישראל או להתנגד לה , אך קשה , כמדומני , לחלוק על נכונותם של שיקולים אלה . ברור : א ) המלחמה נגד המשטר במקום היא עכשיו הכרחית ; ב ) לשדל את הוועד הלאומי למלחמה — לא 1 ר הרכבו הנוכחי של היישוב , הנוטה כמעט כרי מחציתו ל"מאה
|
|