|
|
עמוד:34
בארץ , פועלים בניגוד להנהלה . היה צריד שיאבדו אנשים אלה את עשתונותיהם לגמרי כדי לאשר דבר זה במו פיהם . תפקידה הראשון של הסניגורית העברית לפני הוועדה היה צריד להיות : יצירת רושם , שאצלנו — חזית מאוחדת , ושלמרות כל ריבוי הגוונים , אנו כולנו ערבים זה לזה . הערבים אמנם כך נהגו . תהא לה לוועדה זכות גמורה להגיד , שהיא מצאה אצל הערבים אחדות גמורה , ואילו אצל היהודים — לפי הודאתם שלהם עצמם — דיסאורגניזציה וערבוביה . אך עוד יותר גרועה היא העובדה , שה"מדינה העברית" וה"רוב היהודי" טואטאו גם הם אל מעבר לגבול , מקום שם מתחילה הציונות השחורה , הבלתי חוקית , האמונה על תעלולים ומרדנות . קודם כל — העדויות האלה בחלקן לא יכלו שלא לעשות על הוועדה רושם של אי אמיתיות . כל אנגלי מבין את הדבר , הברור גם לכל יהודי : אנחנו הולכים לארץ ישראל לא כדי שנישאר שם לעולמים מיעוט נכנע . אין כל תועלת להכחיש זאת : איש לא יאמין בכך , ויישאר רק הרושם של התחמקות שבערמה . בעיני האנגלי אין דבר מאוס יותר מאשר שקר מתוך הכרה . אינני חסידן של כל השקפות האנגלים , ואינני חושב שעלינו להסתגל להן תמיד . אבל דווקא בהשקפה ז i של האנגלים , דהיינו , שאסור להישבע כי אתה נוסע למטולה בעוד שלאמיתו של דבר אתה נוסע לזכרון יעקב — לא הייתי מייעץ לזלזל . נשאר , איפוא , מצד אחד — הרושם של אי כנות בלתי מהוגנת ; ומן הצד האחר , למרות הכל , ניסיון להסתלק מהרעיונות האמיתיים של הציונות , שנעשה בנסיבות רשמיות מאוד . על הסכנה שבצעדי הסתלקות כאלה כבר נכתב לא אחת ב"ראזסוויט . " אם איננו שואפים לרוב , לשם מה איפוא בחוצה לנו עלייה גדולה ? לשם מה עלינו להילחם נגד "פארלמנט" , לשם מה לריב עם המינהל והערבים ? לשם מה עלינו ליצור קשיים לאנגליה ? התפשרו על יסוד של אלף עולים לשנה , והכל יבוא על מקומו בשלום ... רבות הן המפלות המדיניות שראינון מאז ההנהלה הזאת שולטת בציונות ; אך מפלה כזאת לא זכורה לי .
|
|