|
|
עמוד:31
לעיבוד , אלא שהיא תסתמו גם , לשם אישורה של ה"אמת" הזאת , על העדים הציונים . בכלל אין לצפות לשום דבר טוב מהדין וחשבון של הוועדה ; אך החלק הזה של הדין וחשבון יעשה רושם מזיק ביותר . אפילו ידידינו באנגליה חשבו תמיד , כי ארץ ישראל טרם נוצלה במידה ניכרת , שהיהודים עתידים להחיות שטחים נרחבים , שזה מכבר לא נגעו בהם לא המחרשה ולא המעדר . והם צדקו : כך היה צריך להיות וכך היה יכול להיות , משום שהדיבורים על העדר אדמות ראויות לעיבוד אינן אלא להג של חובבים . אם גם לא נדבר על כך , שגזר דין מוות על 16 מיליונים דונאם אפשר להוציא רק לאחר סקר בדוק , וסקר כזה לא נעשה מעולם על ידי איש , — הרי ישנן דיעות של מומחים אחרים ועובדות מהימנות , המעידות לטובת הערכה הרבה יותר אופטימית של שטחי אדמת הבור . אפילו המסמכים הרשמיים של הממשלה הצביעו עוד בשנת 1921 על מציאותם של שלושה ארבעה מיליונים דונאם , הראויים לעיבוד . במשך השנים הללו הוקצו על ידי הממשלה לייעור מן האדמדם הזאת , שהיא , כביכול "חסרת סיכוי , " מיליון וחצי דונאם . מר ס 1 ייר , מנהל מחלקת החקלאות , כתב לפני שנתיים , שהציונים היו צריכים לתת את דעתם על ההרים , כי לפי הנסיונות שהוא עצמו עשה , עיבודם הוא אפשרי ... " כאשר רוצה הקב"ה לאבד את האדם , ד"וא נוטל ממנו קודם כל את שכלו הישר . " החטא השלישי הנובע מן הטאקטיקה הציונית לפני ועדת החקירה הוא הניסיון לחלק את הציונים ללבנים ולשחורים . שחורים — אלה הם , כמובן , רוויזיוניסטים , חברי ברית טרומפלדור ( בית"ר , ( והעיתון "דואר היום . " הכל זוכרים את פליטת הפה האופיינית של מר מרימאן באחת הישיבות הראשונות : "ד"ר פון וייזל ? הרי הוא רוויזיוניסט , ולא ציוני . " זו היתד , פליטת פה בלבד , וכעבור יומיים חזר בו מרימאן ממנה בהסבירו לחברי הוועדה שהרביזיוניסטים — הם חלק מן ההסתדרות הציונית . אך פליטת פה ז 1 היא טיפוסית מאוד לטבעו של ה"עיבוד , " שעיבדו את מר מרימאן עצמו "לקוחותיו" שלו . בהיותו איש חדש ובלתי בקי בענייני הציונות הוא היה זקוק , כמובן , למה שסטודנטים ותלמידי תיכון קוראים בשם "הלעטה במידע . " וה"הלעטה" לגבי מרימאן נעשתה ברוח כזאת , שנתקבל אצל הזר ישר הלב הזה הרושם : הרוויזיוניסטים — אינם ציונים .
|
|