|
|
עמוד:25
מה לורה ? הרוב אינו מבין , מה קרה לנו במרוצת חמשת החודשים האלה שלאחר חברון . קרו שלושה דברים ; כל השלושה הם במידה שווה דברים לא טובים . במרוצת החודשים האלה נתמנתה , נסעה לארץ ישראל , חזרה ועתה כבר סיימה את חקירתה , הוועדה , שהוטל עליה : לגלות את גורמי מאורעות אב . כיצד הורכבה הוועדה — על זאת דובר בשעת התמנותה , ואין צורך לחזור על כך עכשיו . אבל תהא הוועדה מה שתהיה , היא ה 1 יתה לבמה , אשר לחדה הקשיב כל העולם , הן היהודי והן הבריטי . היה ברור , שעל הציונות לנצל את הבמה הזאת . מובן , כי לא לשם עשיית חשבון עם הרוצחים והשודדים : לא בהם נטפל , ולא בהם העניין . העניין הוא בממשלת ארץ ישראל , ובכל המשטר שם , ירושתו של מר הרברט סמואל : הסיבה האמיתית של מעשי הרצח , ההצתות והשוד — במשטר הזה ; במשך תשע שנים רצופות , הסית המינהל , בחלקו לא בהכרה ובחלקו בהכרה , את הערבים להתפרצות של אלימות . כל הציונים וכל היהודים יודעים זאת ; משום כך ציפו הכל ( מלבדנו , ( שראשי הציונות ישתמשו בבמת ועדת החקירה ויחטפו את האמת על הביורוקרטיה בארץ ישראל . הכל ציפו לזאת , והכל ראו בזאת את תפקידה הראשי של הסניגורית שלנו , ואת ערכה הייחודי של הוועדה ; הכל , מלבדנו — משום שידענו עם מי יש לנו עסק . הוועדה עצמה ציפתה לכך . יושב הראש שלה , מר שאו , בפתחו את ישיבתה הראשונה , אמר : "מובן , שתוגשנה האשמות גם נגד הממשלה . " עורך הדין של הממשלה , מר פרידי , מחה נגד השימוש במלה "האשמה . " " מוטב , " ענד , מר שאו , — "נגיד — קובלנה . " אפילו הוא , אדם שבאותה עת היו ידיעותיו מועטות , לא פקפק בכך , שלפחות תהיינה קובלנות . לגבי הציונים לא היתה הגשת ההאשמות האלו בבחינת צורר נפשי בלבד , 1 הכוונה לפרעות תרם"ט . ( 1929 )
|
|