|
|
עמוד:12
החברתי הקיים , אך משתתף באופן פעיל גם בעיצובו . צה"ל משפיע באופן מעשי ביותר על מסלול חייו של הפרט בטווררזמן החורג בהרבה ממשך שירותו הקצוב . לכן , נקודת המוצא של דיון זה היא של השפעה הדדית בין החברה האזרחית לבין צה"ל . מבנה הספר הוא כדלקמן : הפרק הבא ידון במכלול הסברים שמציעה הספרות המדעית הקיימת לאי השוויון בין המינים . נושא מעמד האשה זוכה בשנים האחרונות בתשומת לב מחקרית הולכת וגוברת , עד כי ניתן לראות בנושא "לימודי נשים" או " הבדלים בין המינים" ענף מחקרי בין תחומי העומד בפני עצמו . משתלבים בו היבטים מתחומי הסוציולוגיה , הכלכלה , מדע המדינה , הפסיכולוגיה , המשפט , המינהל ואחרים . בספרות המדעית מופיעים כתבי עת המוקדשים ללימודי נשים , כגון Sex Roles , Women and Politics ועוד . סוגיות מחקר מרכזיות בנושא לימודי נשים עוסקות בשילוב נשים בכוח העבודה , בהנהגה הפוליטית ברמה הארצית והמוניציפלית ובשירות הצבאי במשטרים שונים . הפרק השלישי בוחן באופן אמפירי את מידת השוויוניות בשוק העבודה הישראלי . הנחת המחקר מתייחסת לדפוסים של העסקת עובדים ולתגמולים המוענקים להם כמבטאים נורמות תרבותיות מקובלות בחברה הנחקרת . בחינה זו מתייחסת לשני ממדיה של התופעה , המימד האופקי והמימד האנכי . תופעת הסגמנטציה האופקית , קרי , "הפרדת העיסוקים" על פי מין העובד , נתפסת כביטוי לאי שוויון בין המינים , אך במקביל גם כגורם סיבתי מרכזי לאי שוויון זה . הסגרגציה האנכית מהווה מימד נוסף של אי השוויון בין המינים , והיא נבדקת אמפירית באמצעות "מדד שוויון , " המבטא את היחס שבין שיעורי הנוכחות של נשים בעמדות בכירות , לעומת עמדות זוטרות , במשק האזרחי . שוויון מלא מתקיים כאשר מדד השוויון שווה ליחידה ( כלומר , כאשר השיעור היחסי של נשים לעומת גברים בעמדות בכירות שווה לזה שבעמדות זוטרות . ( מדד השוויון מאפשר להשוות מערכות חברתיות שונות . הוא מיושם בפרק 3 במערכת הבנקאות , במינהל הציבורי , בחינוך , במשפט , באוניברסיטות ובמערכת הפוליטית . התוצאות המתקבלות בחישובי "מדד השוויון" לארגונים אלה קטנות משמעותית מחצי , והן מצביעות על חוסר שוויון במערכת האזרחית . הפרק הרביעי דן בשירות נשים בצה"ל ובדילמות סביב שאלת שילובן של הנשים במערכת הצבאית מתקופת היישוב ועד לימים אלה . מעמד הנשים בצבא ארצות הברית ובצבא הקנדי נבחן בהיבט השוואתי , ושאלת הנוכחות של נשים בשדה הקרב נבחנת כסוגיית מפתח לשילובן השוויוני במערכת הצבאית . בהמשך נבחנות עמדות ציבוריות בישראל כלפי שירות הנשים בצה"ל . העמדות המתוארות רווחות בקרב הזרם המרכזי בציבור הישראלי החילוני ובקרב שני הקטבים המיוצגים על ידי הגישה הדתית האורתודוקסית ומנגד על ידי הגישה הפמיניסטית . הפרק החמישי דן בשאלת התועלת שבמתכונת הנוכחית של שירות הנשים בצה"ל
|
|