|
|
עמוד:ט
מעת בואי לארץ ועד כה עשיתי את דרכי בלוהת משכיר בהמה אחד והתקבלתי תמיד ללינת לילה באיזה מנזר פראנציסקני ; אבל עכשיו , הואיל ועמדתי לערוך סקר מדוקדק של פנים הארץ ועד מדבר אלעריש , הייתי חייב לשנות את השיטה . השגתי אוהל ואת הדברים ההכרחיים למסע כזה . עם זאת בחרתי לי מורה דרך בשם פראנצ'סקו מארקו , והוא צירף אליו משרת ערבי שיסייעו בטיפול בבהמות ובהכנת האוכל . וכשומרי ראש קיבלתי מן הפחה של ירושלים , לפי בקשת האדון קונסול צרפת , שני באשי בוזוקים , וקיבלתי עלי לשלם את שכרם . כדי לעייף פחות את אנשי במסעים הרבים שהתעתדתי לעשות בחום , לעתים קרובות מעיק , לפי שהגשם חל ף והחמה החלה להיות לוהטת מאוד , תכננתי מראש את ימי המסע כך : מורה הדרך שלי , משרתו ואחד מן הבאשי בוזוקים היו מגיעים אל מקום החנייה , ועמם המטען , בדרך הישרה והנוחה ביותר . ואילו אני הייתי משוטט הנה והנה , בלי התחשבות בקשיי הדרך , בחברת הבאשי בוזוק האחר ובהדרכת מדריך , שהייתי מחליף מדי יום ביומו ושהיה צריך לומר את השמות ולהראות את האתרים של כל החורבות המצויות מסביב למקום מגוריו שלו . יכולתי לעשות כך היות שלא הכביד עלי כל משא , והייתי מגיע לתחנה היעודה לאחר שראיתי הכול ורשמתי כל מה שנראה לי נחוץ . למחרת היה הבאשי בוזוק שליווני מתחלף עם חברו , שהיה עייף פחות כיוון שעשה דרך הרבה פחות ארוכה עם מורה הדרך והמטען . באופן כזה חסכתי את כוחות אנשי . ודרך אגב , חסכתי זמן רב ויכולתי לטפס על ההרים התלולים ביותר ולרדת בגיאיות ששיפועם תלול ביותר בהחזיקי את סוסי באפסר בשעה שחתחתי הדרך היו קשים מדי . הודות לשיטה זו למדתי לדעת מספר גדול למדי של אתרים עתיקים שנעלמו מעיני קודמי , ושאף אני עצמי לא הייתי יכול לסקרם אילו הצטרכתי להתאים את מסלולי לדרך הובלת מטעני בארץ בעלת טופוגראפיה כה קשה כמו ארץ ישראל . בערב הייתי מעתיק באוהל לנקי את כל הרשימות , שרשמתי בחפזה בעיפרון בכל דרכי אותו היום , והיינו מתכנסים כולנו יחד ללילה , ומתחלפים בשמירה במקום שמצב הביטחון חייב זאת . לאחר שמסרתי פרטים אלה , אגש מיד לעצם העניין ולא אזכיר שום דבר הנוגע לי אישית בלבד , כדי שלא להעסיק את הקורא אלא בארץ שסקרתי . אספר על עצמי אך ורק כשהדבר ייראה לי הכרחי להבנה יסודית יותר של מצב הארץ . אני משאיר לקורא המעוניין לחשב כמה קילומטרים עבר גרן בארץ בשיטה הזאת . מציוני מספר התושבים בנקודות היישוב השונות שעבר גרן יוכל אולי הקורא גם לחשב ולמצוא אומדן סביר של גודל האוכלוסייה הערבית בארץ בשנות הסיור , ובוודאי יתחוור לו אם היו יושביה הערביים אז רובם עובדי אדמה שלווים , או אולי היו באמת כולם לסטים החיים על חרבם , תדמית המוצאת לה מהלכים בזמן האחרין . הבדל נוסף בא לידי ביטוי בממדי התיאור . אצל טריכטראם-הי-א-תלח ממדי ו נוסף לאורך הארץ ורוחבה נמצא בו אף את הגובה ( עופות השמיני ואה העומק ( דגים במים . ( אצל גרן התיאור לכאורה דו ממדי בלבד , אך לא היא : יש לו ממד שלישי אחר — הזמן . האנציקלופדיות הצרפתיות מגדירות את גרן כארכיאולוג . אין הגדרה זו הולמת את המושג בימינו , שהרי הוא לא חפר כלל ( יתר על כן , כבר האשימוהו אפילו בהתעלמות מן החשיבות המיוחדת של תלי הארץ . ( לעומת זאת עם שכיוון את עיניו אל פני האדמה , אל אבני הגזית נ אלמלא ביקורת זו של בקיאים ממני בנושא , הייתי מעז לכנות את שבעת כרכי הספר הזה של גרן : הקדמה לכל ארכיאולוגיה של ארץ ישראל בעתיד .
|
|