|
עמוד:7
פתח דבר דיון מדעי , שיש בו עניין לחוקרי ההיסטוריה , הפילוסופיה , החברה והחינוך , לרוב מן הנמנע שיהא בו כדי לעודד התייחסות ישירה אל בעיות ההווה . אנשי מדע אמורים לבקש את האמת , איש איש בתחום מחקרו : ואילו בעיות הזמן , כאשר אין הן עצמן נושא המחקר , עשויות להסיח את דעת החוקר מבקשת האמת העובדתית ולהעבירו מעמדה של משקיף מן הצד לעמדת בעל דעות משלו , הנוטה להגיב מנקודת מבטו האישית על המתרחש סביבו . אגב כך ייהפך דיון מדעי לדיון מגמתי ואינטרסנטי . אך מה קורה כאשר לנושא העומד לדיון מדעי של אנשי אקדמיה יש משמעויות אקטואליות , שכל אחד מבין משתתפיו מודע וער להן ואינו מוכן —ושמא אף לא מסוגל — להתעלם מהן בשעת הדיון המדעי ? דומה כי שאלה זו , והתשובה עליה , מוצגות לפני קוראי הקובץ הזה על תנועת תורה עם דרך ארץ , תולדותיה , אישיה והשפעתה , המופיע בעקבות כנס שנערך באוניברסיטת בר-אילן בטבת תשמ"ה ( ינואר ( 1985 מטעם הקתדרה על-שם הרב שמשון רפאל הירש . נקבצו כאן דברי מחקר היסטורי , פילוסופי , חברתי וחינוכי , שקשה שלא לייחס אותם אל מצבה הרוחני והחברתי של היהדות האורתודוקסית בישראל ובעולם היום . יש בהם דברים על בעיות ההווה , התורמים בעת ובעונה אחת להבנתם ולהערכתם השקולה של אישי ההגות והמעש שבעבר . נעשה נסיון לסקור את העבר ללא מגמתיות אקטואלית , אך גם מבלי לנתקו ממשמעויות מורשתו בהווה . מובאות כאן דעות שונות אף מנוגדות ; הצד השווה שביניהן : הרצון לרדת לעומקם של דברים אליבא דאמת ההיסטורית ולהתמודד עם נושא הדיון כבעל חשיבות בחיי עמנו בדור זה . חשיבותו של חקר האמת בתולדות תנועת תורה עם דרך ארץ עולה ומודגמת במאמרים המובאים בקובץ זה . למשל : ביטוי מסויים שהוכנס בפיו של אחד מגדולי התורה שבליטא ושהיה מכוון למעט בשבחו של בית המדרש לרבנים מיסודו של ר' עזריאל הילדסהיימר בברלין — הוכח כפרי המצאתם של מפרסמים מעוניינים ( ראה עמ' 167 הע' . ( 5 אין פירוש הדבר שגדולי ליטא
|
|