|
|
עמוד:512
יהודית הם אותם ערכים אוניברסליים המשותפים לבני החברה הדמוקרטית , ואשר צמחו מתוך המסורת וההיסטוריה היהודית . לצדם יעמדו אותם ערכים של מדינת ישראל אשר צומחים מאופייה הדמוקרטי של המדינה . השילוב וההתאמה בין אלה הם שעיצבו את ערכיה של מדינת ישראל . " לעומת זאת , דעתו של מי שהיה המשנה לנשיא , השופט מנחם אלון , היא כי "כשם שהמושג מדינה דמוקרטית מתפרש מתוך עיון בהלכות דמוקרטיה שבדמוקרטיות נאורות , כך צריך שהמושג מדינה יהודית יתפרש מתוך עיון במקורות יהודיים שבכבשונה של יהדות ומתוך התמודדות עם נקודות אלה ... ורק לאחר עיון ודיון אלה נבוא למסקנתנו השיפוטית לעניין זכות יסוד זו או אחרת המנויה בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו , והסינתזה העולה מעיון זה , מבחינת היות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית . " ... הבדלי הגישות בנוגע לפרשנות שצריכה להינתן לצירוף של " יהודית ודמוקרטית " אין בהם כדי להשפיע על התפיסה שלפיה מדינת ישראל היא מדינה יהודית . גם לדבריו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק , " התפיסה כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית מהווה עקרון יסוד של משפטנו ושיטתנו . " מעמד מועדף לערכיה היהודיים של המדינה ממהותה של המדינה כמדינה יהודית מתחייבת המסקנה כי יש להקנות לערכיה היהודיים של המדינה מעמד מועדף . הערכים הדמוקרטיים שנזכרו בהכרזת העצמאות אין בהם כדי לגרוע ממהותה של המדינה כמדינה יהודית , ומן המתחייב מכך במישור הלאומי והערכי . ערכיה של מדינת ישראל הם בראש ובראשונה ערכיה של מדינה יהודית . לערכים האלה השפעה רבה על זכויות היסוד של האדם , ואכן , על פי סעיף 1 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו , הזכויות האלה "יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל . " עם העקרונות של הכרזת העצמאות אשר לרוחם יש לפרש את זכויות היסוד של האדם בישראל מנה , למשל , אהרן ברק את העקרונות האלה : " הקשר בין הארץ לעם היהודי , הזכות של העם על הארץ , החייאת השפה העברית והשאיפה לשלום . " במקום אחר כתב הנשיא ברק : "המדינה היא יהודית ... במובן זה שליהודים זכות לעלות אליה , והווייתם הלאומית היא הווייתה של המדינה ( הדבר מתבטא , בין השאר , בלשון ובמועדי המנוחה . ( ערכי היסוד של היהדות הם ערכי היסוד של המדינה . " מדינה יהודית היא מדינה השוקדת על מימושם והגשמתם של הערכים והעקרונות שביסוד הקמתה , כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהכרזה על הקמת המדינה . התנכרותה של המדינה לערכים ולעקרונות האלה יש בה לכאורה משום אי מילוי אחר התפקידים והמשימות שלשמם היא קמה . בדרך כלל לא צריכה להיות סתירה בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין ערכיה כמדינה דמוקרטית , וניתן למצוא את האיזון הראוי ביניהם . אבל אם עלולה להיות התנגשות בין הערכים – צריכה להיות , לדעתי , העדפה לערכיה של המדינה כמדינה יהודית . השופט מ ' אלון חיווה את דעתו , באחד מפסקי הדין , כי אם יש התנגשות בין ערך יהודי לבין הערך המקובל בדמוקרטיות , יש לתת עדיפות לערך היהודי של המדינה , בהיותה מדינה יהודית . כך מחייבת , לדעתו , הסינתזה שבין שני המושגים הנ " ל . דבריו אלה נאמרו בעניין הערך היהודי של קדושת החיים , בנוגע לשאלה אם יש להתיר את קיצור חייו של חולה סופני באופן אקטיבי . ערך אחר , לדוגמה , שצריכה להינתן לו עדיפות , הוא הערך של "התיישבות יהודית בארץ–ישראל . " כבר כתב בשעתו הנשיא ברק באחד מפסקי הדין כי '" מדינה יהודית' היא מדינה שהתיישבות היהודים בשדותיה , בעריה ובמושבותיה היא בראש דאגותיה . " זכותם של יהודים בישראל היא להתיישב במסגרת קהילתית משלהם . זכות זו בוודאי אינה פחותה מזכותם של בדווים לשמר את אורחות חייהם ותרבותם במסגרות מגורים משלהם . גם בעלייתם של יהודים לארץ אין משום קיפוחם של לא יהודים . ואולם , גם אם היתה בכך פגיעה בערך השוויוניות , ההעדפה צריכה להינתן לערכים של עלייה והתיישבות יהודית . ערכים אלה הם נגזרות של מהות המדינה כמדינה יהודית , והשמטת מאפיין בסיסי זה מאופייה של המדינה יש בה משום ביטול אופייה של ישראל כמדינה יהודית . הקשר בין העם והארץ וזכות העם על הארץ הקשר בין הארץ לעם היהודי והזכות של העם על הארץ – כך יש להבין את ההכרה בזכותו של העם היהודי להקים בה את ביתו הלאומי – הם מעקרונות הכרזת העצמאות . קביעה זו אינה רק הצהרה חגיגית . לקביעה זו השלכות משפטיות חשובות , שכן לאורה יש לפרש , כאמור , את זכויות היסוד של האדם בישראל . בין השאר , יש לקביעה זו חשיבות לעניין בחינת חוקתיותה של התיישבות יהודית בא"י . יש לזכור כי זכות העם היהודי להתיישב בארצו – על כל פנים בחלקה המערבי – מעוגנת גם במשפט הבינלאומי . הכרת המשפט הבינלאומי בזכות העם היהודי לשוב לארצו ולהתיישב בה באה לידי ביטוי בהחלטת חבר הלאומים משנת 1922 שבה הוטל על בריטניה במסגרת כתב המנדט להוציא לפועל את תוכנית הקמתו של הבית הלאומי היהודי בארץ–ישראל . כדי להבטיח את זכויות היהודים בארצם , נקבע בכתב המנדט כי אל לו לבעל המנדט
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|