המפלגות הישראליות הלא–דתיות ושאלת יחסי דת ומדינה

עמוד:482

" אדם המצהיר בתום לב כי הוא יהודי יירשם כיהודי ולא תידרש ראיה נוספת . " שרי המפד"ל תבעו את ביטול ההנחיות ואיימו במשבר ממשלתי . בן–גוריון התייצב תחילה לצדו של בר–יהודה והזכיר לנציגים הדתיים בכנסת כי "זוהי מדינת חוק ולא מדינת הלכה , וכל המפלגות היושבות פה התחייבו בחתימתן על מגילת היסוד של מדינת ישראל , ב14– במאי , 1948 על חופש מצפון ודת . " ואולם , אחרי שפרשה המפד"ל מהממשלה , חיפש בןגוריון דרכים לפייסה . כצעד ראשון החליטה הממשלה להוסיף לנוסח ההנחיה של בן–יהודה את המילים ... " ואינו בן דת אחרת . " בן–גוריון החליט גם להיוועץ בכ50– מחכמי ישראל בעולם , דתיים–אורתודוקסים רובם , בסוגיה כיצד לרשום ילד שאביו יהודי ואמו אינה יהודייה ולא התגיירה והם שניהם מבקשים לרשום אותו כיהודי . ואולם , כבר בטרם נתקבלו תשובותיהם , הורה על ביטול ההנחיות של כל שרי הפנים בעניין הרישום , וממילא גם 0 על ביטול הנחיותיו של בר–יהודה . ואכן , בשלהי 1959 הצליח בן–גוריון להחזיר את המפד"ל לממשלה , ושר הפנים ח"מ שפירא , מנהיג המפד"ל , פרסם מיד הנחיות חדשות–ישנות , ברוח ההלכה . ( 1960 ) הנחיות השר שפירא נפסלו בידי בג"ץ ( בפסק דין בעניינו של בנימין שליט , ( 1970 והדבר הביא למשבר ממשלתי נוסף . ראש הממשלה של אז , גולדה מאיר , גייסה רוב בכנסת לתיקון חוק השבות , ולפיו ייחשב ליהודי מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר . למרות קבלת דרישתה העיקרית של המפד"ל , ראתה מפא"י בסירובה 0 לקבל את דרישת הדתיים והחרדיים להוסיף את המילה "כהלכה" 0 אות וסימן של הצבת גבול בפני דרישות שותפיה הדתיים ופתיחת פתח להידברות עם הרפורמים והקונסרבטיבים . הפרגמטיות של מפא"י כלפי תביעות הדתיים היתה אכן חלק מתפיסתה . במצע המפלגה מ1955– נאמר : " פמתוך אהבת ישראל וסובלנות הדדית עלינו לקיים את האחדות הפנימיתפ להימנע מלעשות דבר שילבה מלחמה בדת או מלחמה לדתפ . " בשנים שבהן היתה מפלגת העבודה באופוזיציה , אחרי שנת , 1977 כשהסתבר שנוצרה ברית בין "הליכוד" והמפלגות הדתיות והחרדיות , ייצגה המפלגה לעתים עמדות שהיו קרובות יותר לאידיאולוגיה המקורית של ההנהגה המייסדת שלה . כך תמכה העבודה באותן שנים בגיוס בחורי הישיבות לצה"ל , מפא"י , ובעקבותיה מפלגת העבודה , העדיפה ברוב שנותיה להקים קואליציות עם מפלגות דתיות , מתוך התפשרות על עמדותיה העקרוניות . בתמונה : שמעון פרס בישיבה שבה נחתם במארס 1990 הסכם קואליציוני עם אגודת ישראל . ההסכם היה אמור לאפשר לו , אילו הצליח , להקים ממשלה במקום ממשלת שמיר שנפלה בהצבעת אי-אמון , במה שכונה 'התרגיל המסריח'

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר