קבורה אזרחית–חלופית

עמוד:472

שתבעו לאפשר קבורה אזרחית–אלטרנטיבית מטעם המדינה . חוק הזכות לקבורה אזרחית–חלופית נחקק בהתשנ"ו , 1996 – לאחר כעשר שנות מאבק להכרה בזכותו של כל אדם בישראל לבחור את הדרך שבה ייקבר . עד לאותו מועד היתה קבורת יהודים בישראל מוסדרת בחוק שירותי הדת היהודיים , ומי שניהלו את הקבורה היו חברות קדישא – תאגידים פרטיים אורתודוקסיים , והמועצות הדתיות – הממומנות על ידי המדינה והרשויות המקומיות . חריגים בתחום זה היו הקיבוצים , אשר ניהלו בתי עלמין משלהם , לפי השקפתם . לחלק מהמושבים יש בתי עלמין שלהם , המנוהלים בדרך כלל על ידי המועצה האזורית , וההסדרים שם דומים למדי להסדרים ברשויות המקומיות הקטנות , וברוב המכריע של המקרים מדובר בקבורה אורתודוקסית . בשנות ה80– התעורר הצורך באלטרנטיבה למונופול האורתודוקסי בעקבות סדרה של מקרים שבהם סירבו החברות קדישא לקבור נפטרים שהן לא הכירו ביהדותם . במקרה אחד אף הוצאה בידי קבוצת חרדיים גופת נפטרת , תרזה אנגלוביץ , ' מקברה לאחר קבורתה בטענה שאינה יהודייה . הפרשה עוררה סערה ציבורית , וזו אילצה את החברה קדישא להחזיר את הגופה למקומה . בדיון שהתקיים בכנסת ( מארס , ( 1983 העלו נציגי מפ"ם ורצ את התביעה להקמת בתי עלמין אזרחיים–חילוניים . בשנת 1988 הוקמה לראשונה עמותה ששמה לה למטרה לקדם קבורה אזרחית–חלופית . את העמותה הקימו נציגי שלוש תנועות – תחיל"ה ( תנועה חילונית ליהדות הומניסטית , ( התנועה ליהדות מתקדמת והתנועה המסורתית . העמותה הוקמה בירושלים ונקראה "מנוחה נכונה . " מטרת העמותה להביא להכרה בזכותו של כל תושב ישראל להיקבר על פי השקפתו וכן להביא להקמתם של בתי עלמין שיאפשרו קבורה כאמור . מאחר שכל ענייני הקבורה בישראל מוסדרים על בסיס אזורי , הוקמו עם השנים עמותות "מנוחה נכונה" אזוריות ברחבי הארץ , והן ניהלו את המאבק על פתיחתם של בתי עלמין מקומיים לקבורה אזרחית–חלופית . המפנה התחולל בשנת , 1994 כאשר , על רקע מקרים מביכים , שבהם לא ניתן לקבור עולים חדשים לא יהודיים או כאלה שיהודיותם לא הוכרה בידי הרבנות , אימצה הממשלה את יוזמתו של השר לקליטת העלייה וכוננה ועדת שרים מיוחדת לעניין הקבורה האזרחית–האלטרנטיבית . ועדת השרים הוסמכה בידי הממשלה להבטיח הקצאת קרקעות למטרה הזאת ולפרסם קריטריונים שלפיהם ייבחרו הגופים שיופקדו על בתי הקברות האזרחיים . ב1995– הסדירה הוועדה עם מנהל מקרקעי ישראל ( ממ " י ) הקצאת 40 דונם לבית קברות אזרחי בבאר–שבע ( בשביל דרום הארץ , ( ו27– דונם בתל–רגב , בשביל חיפה והצפון . כמו כן תבעה עמותת " מנוחה נכונה " מהמנהל להקצות קרקעות מתאימות לבית קברות אזרחי גם בירושלים ובאזור המרכז . מתוך רצון להבטיח תשתית חוקית וקבועה לקבורה האזרחית , ולא להותירה תלויה ברצונה הטוב של ממשלה זו או אחרת , יזמה סיעת מרצ בכנסת הצעת חוק בעניין הזה . ואכן , כאמור , בשנת 1996 נחקק החוק , אשר קבע כי אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו בבית עלמין אזרחי–חלופי . עוד נקבע בחוק כי יוקמו בתי עלמין אזרחיים–חלופיים ומרחקים סבירים ביניהם . מאחר שמשמעות המושג "מרחקים סבירים , " שנקבע בס' 4 לחוק , נתונה לפרשנות , התקבלה בסמוך לחקיקת החוק החלטת ממשלה שלפיה יוקמו בשלב הראשון ארבעה בתי עלמין אזרחיים–חלופיים : האחד בבאר–שבע , השני בירושלים , השלישי בתל–רגב , והרביעי באזור המרכז . בית העלמין האזרחי–החלופי הראשון הוקם , כאמור , בבארשבע , בניהולה של "מנוחה נכונה – באר–שבע" והוא פתח את שעריו ב . 1999– בית העלמין נותן שירותי קבורה לכל המבקש להיקבר בו , ונערכים בו טקסי קבורה על פי רצון משפחת הנפטר . בפני המשפחה מוצגים טקסים אפשריים שונים – מטקס חילוני לחלוטין ועד טקס דתי–אורתודוקסי לכל דבר ועניין . בבית עלמין זה הוקצו חלקות לנפטרים שהיו חברי הקהילה הרפורמית או הקהילה הקונסרבטיבית , וכל תנועה עורכת , בתיאום עם משפחת הנפטר , טקס קבורה משלה . בתי העלמין האזרחיים–החלופיים הנוספים אשר על הקמתם הוחלט לא נפתחו בפועל . הפקדת השר לענייני דתות על מימוש החוק גרמה קשיים , בשל חוסר נכונותם של כמעט כל השרים לענייני דתות לפעול ליישום החוק . ועדות השרים לענייני קבורה , שפעלו במסגרת כל הממשלות מאז 1996 ואשר אחד מתפקידיהן המרכזיים היה מימוש חוק הזכות לקבורה אזרחיתחלופית , הביאו להתקדמות אטית בלבד בקידום הקמתם של בתי העלמין . " מנוחה נכונה – ישראל , " עמותת הגג של עמותות "מנוחה נכונה" המקומיות , דרשה לשנות את הקביעה שלפיה יוקמו רק 4 בתי עלמין לקבורה אזרחית–חלופית ברחבי הארץ , ובהתאם לדרישה זו התקבלה החלטת ועדת שרים , בשנת , 2000 שקבעה כי בכל בית עלמין חדש או מורחב תוקצה חלקה לקבורה אזרחית–חלופית . לאחר מכן קבעה ועדת השרים כי יוקצה שטח לקבורה אזרחית–חלופית בבית העלמין ירקון ובהר המנוחות בירושלים . למרות החלטות הממשלה נמנעה הקמתם של בתי העלמין וגם לאחר הגשת עתירה לבג"ץ התעכב הביצוע . בנובמבר 2004 נקבע כי השטח המיועד לבית עלמין בגןרווה ( ליד ראשון–לציון ) יוקצה לקבורה אזרחית–חלופית לתושבי המרכז , בצד חלקה שתוקצה למטרה זו בבית העלמין ירקון .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר