קליטת העלייה ו"הסוגיה הדתית"

עמוד:456

קליטת העלייה ו"הסוגיה הדתית" יאיר צבן " הסוגיה הדתית" היוותה , בכל העליות לארץ , מוקד של מתחים ובעיות , אם כי טיבם ומשקלם היו שונים מעלייה לעלייה . שורה של גורמים חברו להעצמתה : ההיבטים הדתיים של הזהות היהודית ; הרכיבים הדתיים בתרבות היהודית לדורותיה ולעדותיה ; הפוליטיזציה של הדת שהיתה קיימת כבר בתקופת " היישוב ; " הפוליטיזציה של תהליכי העלייה והקליטה ; ועוד . אולם המרכיב הדתי בשום מקרה אינו מבודד ממרכיבים אחרים , אלא שזור בהם , מושפע מהם ומשפיע עליהם . הגידול העצום שחל בעלייה בראשית ימי המדינה הביא לגילויים חריפים של הסוגיה הדתית והשפעתם של אלה באה לידי גילוי בהיבטים שונים של החיים במדינת ישראל עד ימינו אלה . במסגרת זאת נבחן את השלכותיה של הסוגיה הדתית על שתי העליות שהשפיעו יותר מכול על התפתחותה של החברה הישראלית – העלייה ההמונית מארצות האיסלאם בשנות ה50– והעלייה ההמונית מברית המועצות לשעבר בשנות ה . 90– א . עליית שנות ה50– השנים הראשונות לקיומה של המדינה עומדות בחותם של מאמץ אדיר של חברה יישובית , שמנתה כ 650 , 000– נפש , לקלוט בתוך פרק זמן קצר מאות אלפי עולים . במשך שלוש וחצי שנים , עד סוף , 1951 הגיע מספר העולים ל 700 , 000– בקירוב והאוכלוסייה היהודית הכפילה עצמה . מבחינת גלי העלייה , נחלק העשור הראשון למדינה לשלוש תקופות : תקופת השיא , מיולי 1948 עד יולי , 1951 שבה עלו 654 , 000 עולים ( ממוצע חודשי של ;( 18 , 000 תקופת השפל , מאוגוסט 1951 עד סוף , 1954 שבמהלכה עלו 82 , 000 עולים בלבד ( ממוצע חודשי של . ( 2 , 000 התקופה השלישית , מ1955– עד , 1957 היתה תקופה של התאוששות מסוימת , ובה עלו יותר מ 166 , 000– עולים ( ממוצע חודשי של קרוב ל . ( 5 , 000– אין ספק שעלייה המונית בהיקף כזה הטילה על היישוב הקטן מעמסה כבדה מכל בחינה שהיא . האתגרים היו עצומים : הבטחת קורת–גג , אספקת מזון , יצירת מקורות תעסוקה והסדרת שירותים חיוניים כחינוך ובריאות . חמורה במיוחד היתה בעיית השיכון . חלק ניכר מהעולים שוכנו תחילה במחנות שבהם גרו בצריפים ובאוהלים . חלקם הועבר לאחר מכן ל"מעברות , " שבהן גרו העולים במבנים ארעיים בצפיפות ובתנאים ירודים . קצב הבנייה של שיכוני–קבע חדשים לא הדביק את קצב העלייה . בשלבים מסוימים , כאשר נדמה היה שהמערכות כורעות תחת העומס , הוחלט על "עלייה מבוקרת , " שעיקרה – מניעת אישורי עלייה מחולים וזקנים ; מדיניות זו זכתה לכינוי "סלקציה . " החלטות אלו , שכוונו בעיקר כלפי עולי צפון–אפריקה , עוררו מחלוקת עזה ואף לא הופעלו לזמן ארוך , אולם הותירו משקעים מטבחים וחדרי אוכל נפרדים לחיילים דתיים . בתחומים אחרים מתקבלים איסורים כאלה בפחות הבנה , כגון בהימנעות מבישול בשבת בבתי מלון . ביסודו של דבר , הציבור החילוני אוהד את השבת ונהנה ממנה , ומעמדה של השבת ניכר היטב גם בשכונות שבהן רוב התושבים הם חילונים . כבר ביום שישי בשעות הצהריים מורגשת אווירה אחרת . הלבוש נעשה חופשי יותר , ספורטיבי , רבים נפגשים למפגשי רעים בבתי קפה או במסעדות . בשעת בין הערביים , כאשר ההמולה ברחובות שוככת והכבישים מתרוקנים , החנויות נסגרות והאוטובוסים נעלמים , מגיעים הביתה , מי ברכב ומי ברגל , מקדישים זמן למנוחה , לעיתון , לטלוויזיה , לקריאת מוספי העיתונים של סוף השבוע , ומתכוננים לארוחת השבת המשפחתית . יש לא מעטים בציבור החילוני העורכים טקס קבלת שבת ברוח מסורתית , בראותם בו נכס תרבותי ולאומי . בערב יוצאים הילדים עם חבריהם למקומות הבילוי שלהם הפתוחים גם בשבתות , והמבוגרים יכולים לצאת להצגות תיאטרון ולקונצרטים או למפגשים חברתיים , ולעתים לדיונים פוליטיים סוערים , בבתים פרטיים . מכל מקום , ערב השבת הישראלי הוא ערב של פורקן ומנוחה . יום השבת הוא לרוב יום המשפחה , הגרעינית או המורחבת . בקיץ יוצאים לבלות ביחד , לטייל בחיק הטבע , לים , לבקר אצל קרובים רחוקים , למשחקי כדורגל ולפעילויות ספורט , או מקדישים זמן ללימודים ולקריאה – כל אחד ועונג השבת שלו ושל משפחתו . כתוצאה מכך נוצרת למעשה , בצד מאבקי השבת הבלתי פוסקים , מציאות חברתית פלורליסטית , שבה ציבורים שונים – חילונים , דתיים ומסורתיים , שכל אחד מהם תובע לעצמו לגיטימיות – מציינים את השבת על פי דרכם . לקריאה נוספת : אברהם יהושע השל , השבת , תל–אביב . 2004 גרזי מיריק ובארי צימרמן ( עורכים , ( היום השביעי , יוצרים ישראלים כותבים על השבת שלהם , תל–אביב . 2001

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא