סטטוס קוו בענייני דת

עמוד:435

עקרון הסטטוס קוו המשפטי–חוקי במדינת ישראל , בהקשרו הכללי , נקבע ב"פקודת סדרי השלטון והמשפט מס' 1 לשנת תש"ח , " 1948 – מיום , 19 . 5 . 48 ולפיה יעמוד בתוקפו המשפט שהיה קיים בארץ–ישראל בה' באייר תש"ח , כל עוד אינו סותר חוקים שיתקבלו על ידי מועצת המדינה הזמנית . משמעות הדבר היתה , בין השאר , כי חוקי הנישואים והגירושים , וכן סמכויות הרבנות הראשית , רבני הקהילות והמועצות הדתיות , שהיו קיימים בתקופת המנדט , יהיו תקפים גם במדינת ישראל . בהסכמים הקואליציוניים שחתם בן–גוריון עם המפלגות הדתיות נכללו סעיפים הנוגעים לשבת ולמועדי ישראל , ומפעם לפעם הורחבה תחולתם . במשא–ומתן על הרכבת הממשלה הקבועה הראשונה הוסכם על הצורך בחוק שבת . תוכנית הממשלה קבעה , כי ב"חוק שיבסס את המשטר הדמוקרטי והרפובליקני במדינת ישראל , " יובטח כי "שבת ומועדי ישראל יהיו ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל . " מקובל לראות בסטטוס קוו בענייני דת מעין איזון עדין , הנשמר באופן עקבי מאז קום המדינה . בפועל הריהו איזון רעוע ביותר המשתנה תדיר . יישומו של ההסדר , על ארבעת מרכיביו , מעורר מאבקים בין הציבור הדתי לציבור החילוני על היקפו של ההסדר וגבולותיו . ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו במהלך השנים עם המפלגות הדתיות העניקו פירושים ותוספות לארבעת המרכיבים הראשוניים : נקבע העיקרון של דחיית גיוס לתלמידי ישיבות , שהיה למעשה לפטור מגיוס , ושל שחרור בנות דתיות מחובת הגיוס ; הוגדרה חובת המדינה לספק שירותים דתיים לכל העדות הדתיות , אך מבלי להתערב בענייני הדת עצמם ; הוגדרו סמכויות בתי הדין הרבניים לגבי תושביה היהודים של המדינה לגבי נישואים , גירושים וקבורה ; הוקם הזרם הממלכתידתי בחינוך . התפתחויות שהזמן גרמן , וכן שינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים ובמידת ההיזקקות של מרכיבי הממשלה לשותפים דתיים , השפיעו על כרסום בהסדרי הסטטוס קוו לצד זה או למשנהו . לא פעם גרמו העימותים סביב שאלות אלה למשבר ממשלתי . עימותים אלה נסבו מדי פעם סביב נושאים חדשים , לעתים בעלי חשיבות עקרונית . דוגמה מובהקת לכך היא פרשת הוויכוח סביב משמעות המונח "יהודי" כפי שהוא מופיע בחוק השבות . ב1958– גרמו שרי המפד"ל משבר ממשלתי , בטענה כי הנחיות שפרסם שר הפנים דאז , י' בר–יהודה , בעניין רישום הלאום , מהוות הפרה של הסטטוס קוו ( ר' ערך חוק השבות במדור זה . ( במשך השנים הוגשו כמה עתירות לבג"ץ , בבקשה להתערב בנושאים הנתפסים בקרב הציבור כחלק מן הסטטוס קוו , אך ב"פקודת סדרי השלטון והמשפט , תש"ח " 1948 – נקבע כי המשפט שהיה קיים בארץ-ישראל בעת הקמת המדינה יעמוד בתוקפו כל עוד אינו סותר חוקים שיתקבלו במועצת המדינה הזמנית . כך נותרו על כנם בין השאר חוקי הנישואים והגירושים וסמכויות הרבנים . בתמונה : חיים וייצמן נואם בישיבת מועצת המדינה . ( 1948 ) ליד בן-גוריון יושב י"מ לוין , נציג "אגודת ישראל"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא