שבועות

עמוד:414

ככל שנצטברו במהלך הדורות משמעויות קודרות יותר ל"ימי הספירה , " כציוני זכרם של פרעות מסעי הצלב במאה ה , 11– או גזירות ת"ח ות"ט במאה ה , 17– כך נותר ל"ג בעומר כמקור אור של נחמה ועידוד . ל"ג בעומר בזמן החדש כאשר הגיעה עת ההתעוררות הלאומית היא פגשה את ל"ג בעומר כחג שניתן לאמץ אותו כמות שהוא כמעט , ללא צורך ב"שבירת–כלים" ובהמרתם בכלים חדשים . כל סמליו נותרו על כנם : המדורה , החץ והקשת , היציאה אל הטבע . כמועד הקשור במאבק לאומי הר 9 אי היה ל"ג בעומר מועמד טבעי לקידום מהיר בסולם המועדים שהעמידו התנועה הציונית והיישוב בארץ–ישראל שלפני קום המדינה . בפועל , לא נוצרו כלים של ממש לזיקת מבוגרים אל החג , ועיקר ביטויו נותר נחלתם של בתי הספר , תנועות הנוער והילדים . אמנם , נעשו ניסיונות לא מעטים להקנות לו מעמד חשוב במערכת הסמלים הלאומית : "חובבי ציון" של סוף המאה ה19– יצאו ביום הזה אל היער וערכו בו את חגיגתם השנתית ; הביל"ויים העלו בו משואות ; סטודנטים יהודיים בפראג בחרו בו ליום ייסוד תנועתם הקדם–ציונית ( ב ( 1893– ואחר כך אף שונה שמה ל"בר כוכבא ; " ב1916– צעד ברחובות ורשה מצעד ל"ג בעומר גדול של תנועות נוער יהודיות . כל האירועים הללו לא הצליחו לשבץ את ל"ג בעומר כמועד תקף בעולם המבוגרים היהודי הלאומי , שהסתפק בתכנים הלאומיים של חגים אחרים . עם זאת היה מעמד מיוחד לל"ג בעומר בתנועת "השומר הצעיר" ובקיבוציה , כמסורת תנועתית . שורשה של מסורת זו נעוץ באותו מפגן חסר תקדים , שנערך בוורשה בל"ג בעומר ב : 1916– ראשוני התנועה השומרית היו בין יוזמיו ומארגניו , ואליהם חברו חברי " המכבי , " תלמידי בתי הספר ונציגי כל החוגים הציוניים , וכולם יחד צעדו על תלבושתם ודגליהם . 25 שנים לאחר מכן , בגטו ורשה , שנתיים כמעט לפני המרד , במפקד חגיגי של הקן השומרי לרגל ל"ג בעומר , הבטיחו השומרים הצעירים " להשמיע מחדש באוזני הנוער את שיר המרד . " ל"ג בעומר הוכרז ב"השומר הצעיר" יום התנועה , ובו נערכו המפקדים התנועתיים והטקסים של הענקת סמלי התנועה לחניכיה בשכבות השונות . תנועת בני–עקיבא חוגגת את ל"ג בעומר כיום הולדתה . גם בתנועות נוער אחרות מציינים את החג במסדרים חגיגיים עם כתובת–אש , קומזיצים , טיולים וכנסים . הדיון הציבורי בדבר משמעותו ההיסטורית הלאומית של מרד בר–כוכבא , שהתעצם בשנות ה70– עם הופעת מאמריו הפולמוסיים של יהושפט הרכבי בנושא זה , היה – ועודנו – חשוב ביותר מצד עיצובו של הזיכרון הלאומי והשפעתו על השקפות ודעות אקטואליות . הנמכת קומתו של מרד בר–כוכבא , הערכה ביקורתית מאוד של היסטוריונים שונים באשר לתוצאותיו וגינוי יסודותיו המשיחיים , כל אלו יצרו תמונה מורכבת של מועד זה בתודעה הציבורית , אך לא השפיעו כמדומה על הפופולריות המתמשכת שלו בחוגי הילדים ובני הנעורים . המדורה , הקשת והחץ ותפוחי האדמה המפוחמים הם מנהגים המתאימים ביותר לעולמו של הנוער , ומקיימים אותם עד היום הן במסגרות הארגוניות של תנועות הנוער והן בהתארגנויות ספונטניות ברחבי המדינה . לצדם ממשיכים להתקיים בחוגים הדתיים למיניהם מנהגי אבלות ב"ימי הספירה , " שהשעייתם או הפסקתם בל"ג בעומר , כאמור , הם אצלם עצם גופו של החג . ניצול "חלון ההזדמנויות" של היום שבו מאפשרת הרבנות האורתודוקסית עריכת טקסי נישואים הביא לריבוי חתונות ביום הזה בישראל , מקצתן מתוך בחירה , מקצתן מחוסר ברירה בעונה זו , למי שהחליטו להתחתן במסגרת המועצה הדתית . ה"הילולה" המסורתית במירון עודנה מושכת מספר רב של חוגגים , ואילו התאחדות הסטודנטים בחרה לחגוג במועד זה את "יום הסטודנט . " בישראל אין לומדים בל"ג בעומר , אך אין הוא יום שבתון והוא כלול במניין "ימי הבחירה" שהעובד רשאי לבחור שניים מהם כימי חופשה מיוחדים . שבועות בארי צימרמן " מבין כל חגי ישראל זכה חג השבועות לעיצוב המלא והיציב ביותר בהתיישבות העובדת בשנות העשרים " , כותב מוטי זעירא בספרו קרועים אנו . "היה זה החג היחיד בלוח השנה שהתגבש בו , כבר בראשית העשור , טקס בעל יסודות קבועים פחות או יותר : מספר החוגגים אותו במתכונתו 'ההתיישבותית' עלה משנה לשנה ; הוא חרג מחצר היישוב המקומי והגיע אל מעגלים רחבים יותר ; ואף עמד במרכזו של פולמוס ציבורי – דבר שהעיד , יותר מכול , על השפעתו ההולכת וגדלה של החג בגרסתו זו בקרב היישוב היהודי בארץ כולה . " ואכן , בתקופה ההיא כבר נתעצב חג השבועות כ"חג הביכורים" לא רק בהתיישבות העובדת כי אם ברובו של היישוב . לא היתה זו התפתחות מקרית . לשלושת הרגלים – פסח ,

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר