אחד במאי

עמוד:407

הימנונה של תנועת הפועלים הארצישראלית . עד אז נהגו לשיר בסיום אספות אחד במאי את @ " חז = נה" " ) ברכת עם" של ביאליק ) ולעתים שרו את "האינטרנציונל" ביידיש . מעתה שימשו שני השירים בצוותא באספות הפועלים ובעצרות של תנועות הנוער ההסתדרותיות . הפגנת אחד במאי שהתקיימה בתל–אביב ב , 1921– חודשים ספורים לאחר ייסוד ההסתדרות , היתה רבת משתתפים . ואולם אותו אחד במאי הטביע חותם טראומטי על היישוב : פורעים ערבים ניצלו את הפגנת אחד במאי שקיימו מפגינים יהודיים בגבול תל–אביב-יפו ופתחו בהתקפת–דמים על תושבים יהודיים . ביום השני להתקפה הצליחו הפורעים להגיע לבית בשכונת אבו כביר שבו התגורר הסופר יוסף חיים ברנר , ורצחו אותו וחמישה מחבריו . בשנות ה20– התייחסו מנהיגי ההסתדרות אל אחד במאי כאל חגו של מעמד הפועלים העברי , וראו בחגיגתו גם גשר אל תנועת הפועלים הבינלאומית . ואמנם , עם הופעת דבר , ( 1925 ) הוא נהג לפרסם ערב אחד במאי בעמודו הראשון את " דבר האינטרנציונל" לחג . זו היתה תקופה של גידול דינמי במספר של חברי ההסתדרות ( מ 4 , 400– בעת ייסודה , ב , 1920– ל 17 , 000– בוועידתה השלישית ב . ( 1927– גם היקף האירועים ומספר משתתפיהם גדלו משנה לשנה . ב1927– הופיעו בעצרת המונית של אחד במאי בתל–אביב , לצד מנהיגי הפועלים , גם ח"נ ביאליק ושלום אש . המשוררים אברהם שלונסקי ואלכסנדר פן קראו בעצרות המוניות שירים שכתבו לכבוד החג . על מעמדו המתחזק של אחד במאי בתודעה הציבורית תעיד העובדה שתיאטרון "הבימה" החליט בשנות ה30– להציג בכל שנה בערב אחד במאי את מחזהו של לייוויק כבלים ( כשם שבכל מוצאי תשעה באב הוצג היהודי הנצחי של פינסקי , ( העוסק בקבוצת אסירים מהפכנים הכלואים יחד עם אסירים פליליים ברוסיה הצארית . על ציון אחד במאי בארץ , בייחוד בתקופת " היישוב , " העיבה סתירה מובנית , בין היותו חג הסולידריות הבינלאומית , שבו נקראים כל פועלי העולם להתלכד במאבק משותף , מעבר למחיצות לאומיות , לבין דרכן של מפלגות הפועלים הציוניות , שלא אפשרה באותו שלב את הסרת המחיצות בין הפועלים היהודיים לפועלים הערביים ( למן המאבק למען " עבודה עברית " ועד להקמת הסתדרות העובדים העבריים על בסיס לאומי . ( תהלוכת אחד במאי בעמק הירדן ( שנות ה . ( 40- על ציון האחד במאי בארץ העיבה סתירה מובנית בין היותו חג הסולידריות הבינלאומית , לבין דרכן של מפלגות הפועלים הציוניות באותן שנים שלא אפשרה הסרת מחיצות בין פועלים יהודים לערבים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא