פסח

עמוד:396

החירות שנטלו להן הגדות הקיבוצים בשינוי הטקסט המסורתי לא הגיעה עד כדי ניתוק מוחלט ממסורת העבר . בכותרת "הגדה של פסח , " שנשמרה כמעט תמיד , נמצאו בדרך כלל כמה וכמה רכיבים מסורתיים " ) הא לחמא עניא , " "עבדים היינו" ועוד ) וסעודת החג נערכה על פי ההרגלים הקולינריים שהביאו עמם החלוצים מאירופה . מתוך שמירת הזיקה אל המסורת הכריזו ההגדות של הקיבוצים על המהפכה כאקט יהודי לכל דבר , אבל התמורות הדרמתיות במקורות הכתובים ובתוכניהם הכריזו על שינוי ערכים שהתחולל בעולמם של היהודים . ההגדה הקיבוצית תלשה מן ההגדה המסורתית את תבניתה הדרשנית , רוקנה אותה מאווירתה הדתית וניתקה את זיקותיה אל מחזור החיים היהודי המסורתי . במקום תבנית דרשנית של מימרות חכמים שמשובצים בהן קטעי פסוקים מקראיים , ציטטה ההגדה הקיבוצית את הנוסח המקראי הרצוף של סיפור יציאת מצרים מספר שמות , מתוך השבת כבודו של משה , שנעדר כמעט לחלוטין מהנוסח המסורתי . במקום שליטה בלעדית של בורא עולם במהלך השעבוד והגאולה הנסיים הכריזה ההגדה הקיבוצית על הרעיון הציוני כניסיון אנושי לאומי לתיקונו של העולם היהודי . מפרקי ה"ה B ל" מתהלים – מילים–של–חובה בכל אחד מ"שלושת הרגלים" – נותר ברוב המקרים רק בדל של רמז , ומ"ברכת המזון" לא נותר שריד . לצד כל זאת שילבה ההגדה הקיבוצית בתוכה טקסטים מודרניים , מן הספרות העברית החדשה , מן הפובליציסטיקה בת הזמן , לעתים מן המיטב של היצירה האנושית הכללית , ומהמיית רוחם של מסדריה . לעתים קרובות שונו פניה של ההגדה המקומית משנה לשנה , או אחת לכמה שנים . ההגדות של התנועות הקיבוציות , שהחלו להופיע באמצע שנות ה , 30– נועדו , מטבע הדברים , לשרוד זמן ארוך יותר . היה הבדל בין הגדה להגדה והוא הושפע מהשיוך התנועתי . ברבות מההגדות של " חבר הקבוצות " נשמר יותר מעמדו של הטקסט המסורתי . בקוטב הנגדי ניצבה הגדת הקיבוץ הארצי משנת , 1943 שהותירה מקצת הטקסט המקורי , המירה רבים מהטקסטים המדרשיים בקטעים מקראיים , סילקה את האל מהטקסט כולו והדגישה שהגאולה הלאומית והחברתית היא פועל ידם של בני האדם . השואה והמאבק על הקמת המדינה הטביעו חותם גם בנושאיהן של ההגדות שחוברו בשנות ה . 40– אך משקמה המדינה , ומשנוצרו , בשנות ה , 50– דפוסים קבועים לימי הזיכרון הלאומיים וליום העצמאות , פחת הצורך בהגדה ככלי לביטוי רגשות וערכים בתחומים האלה . ובד בבד עם הגעתו של הדור השני , ואחר כך שלישי ורביעי , בתנועות הקיבוציות לבגרות , התפתח תהליך של שילוב נוסחים רבים יותר ויותר מן ההגדה המסורתית בתוך ההגדה הקיבוצית , אף כי עצמאותה של זו לא אבדה לה . השואה והמאבק על הקמת המדינה הטביעו את חותמם על ההגדות הקיבוציות שחוברו בשנות ה . 40- בתמונה : הגדת "הסתדרות השומר הצעיר בהעפלה" משנת 1947 ההגדות של הקיבוצים ( בתמונה "הגדה של פסח" מקיבוץ ניר דוד , ( 1940 לא הגיעו עד כדי ניתוק מוחלט ממסורות העבר . בצד רכיבים מסורתיים , שולבו בהן טקסטים מודרניים מהספרות העברית החדשה ורמזים לעניינים אקטואליים

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר