פסח

עמוד:392

מערכת טקסית , שרק מן המאה ה16– ואילך הפסיקה להתחדש ולהתפתח מצד נוסחה , אך המשיכה לייצר ספרות ענפה של פירושים והתייחסויות . המאות הראשונות של האלף הראשון לספירה טבעו חותם ב"ליל הסדר" הן מצד התרבות היוונית–הרומית הדומיננטית , שסיפקה ליהודים את דגם ה"סימפוזיום , " הסעודה הפילוסופית , והן מצד התרבות הנוצרית המתפתחת כאלטרנטיבה מאיימת , ששאילותיה הנרחבות מאוצר הסמלים היהודי הביאו לתגובות פולמוסיות עזות . כך , לדוגמה , מציג החוקר ישראל יובל את הדגש שמודגשת שתייתן הטקסית של ארבע הכוסות כפולמוס נגד הזיהוי הנוצרי של היין עם דמו של ישו , ואת הדגשת ה"הא לחמא עניא" כפולמוס נגד זיהוי הלחם עם גופו של ישו . סוגיית העדרו של משה מההגדה והעלמת תפקידו הראשי באפוס של יציאת מצרים הטרידה פרשנים וחוקרים דורות רבים . ראוי להזכיר כי גם הפסוק היחיד בהגדה שנזכר בו משה ( במדרש המאזכר פסוק מספר שמות : "ויאמינו בה' ובמשה עבדו ( " אינו מצוי בנוסחים קדומים של ההגדה . רבים מקרב הפרשנים המסורתיים מסבירים כי הדבר נובע מהרצון לייחס את מעשי הנסים והגאולה אך ורק לה . ' ואולם יש מחוקרי ההגדה המעלים השערות אחרות , הנגזרות מתקופת חיבורה של ההגדה , בין סוף תקופת הבית השני לתקופת הגאונים . בפרק הזמן הזה היתה היהדות הרבנית נתונה במאבקים עזים עם השומרונים והנוצרים , שייחדו למשה תפקיד מרכזי באמונתם : השומרונים הכירו רק בתורה ( ובספר יהושע ) ובמשה , ואילו הנוצרים תיארו את ישו : "משה השני . " על רקע זה ניתן להבין את הצנעת מקומו של משה בהגדה . בהווי של הקהילות היהודיות בחלק מהתפוצות שררה , בתקופות שונות , סביב חג הפסח , אווירה שבה נתערבו רגשות של חג וקדושה עם תחושות של מועקה וחרדה מפני עלילותדם ופוגרומים . כמעט כל עלילות הדם היו כרוכות בעלילה שנרקמה סביב נוהגם , כביכול , של היהודים להשתמש בדם נוצרים ( בייחוד ילדים ) להכנת המצות . תפילת יום השישי שלפני חג ה"פסחא" ( הגרסה הנוצרית לחג הפסח היהודי , ( היום שבו נצלב ישו , על פי המסורת הנוצרית , כללה דברי גינוי חריפים נגד היהודים . בהשפעתם אירעו לא פעם התפרצויות אנטישמיות אלימות , ואף פוגרומים . היו מראשי הכנסייה , ובהם האפיפיור אינוצנטיוס הרביעי ( אמצע המאה ה , ( 13– וכן מן השליטים , ובהם קיסר האימפריה הרומית הקדושה פרידריך השני ( בן אותה תקופה , ( שיצאו בפומבי נגד עלילות הדם , אך הן לא חדלו . רק האפיפיור יוחנן ה , 23– שפעל להצלת יהודים בשואה וצידד בהקמתה של מדינת ישראל , פתח בתהליך של הכרת הוותיקן באחריות הכנסייה לגילויי האנטישמיות הנוצרית , וכצעד ראשון הורה על הוצאת דברי ההסתה נגד היהודים מתפילת יום השישי שלפני הפסחא . עוצמתו של ליל הסדר אינה מטשטשת , כמובן , את העיקרון הטקסי המארגן של ימי החג כולם , הלא הוא הציווי המקראי העתיק על איסור אכילת החמץ , שהתפתח במהלך דורות רבים לכדי קורפוס הלכתי נרחב . מן החוויה המתמשכת של החג – למן ההכנות לקראתו עד ליל הסדר ועד שבעת ימיו – ינקו מי שבאו , לימים , לחולל בצביונו שינויים מופלגים ומהפכניים , שהלמו את שאיפותיו של הציבור החילוני הלאומי . חג הפסח בעת החדשה כשהופיע דוד בן–גוריון לפני ועדת החקירה של האו"ם , בשנת , 1947 וטען לזכותו של העם היהודי למדינה שהיא שלו , כלל בנאומו את הדברים האלה : "לפני כשלוש מאות שנה הפליגה ב"הגדה" המסורתית , שנוסחה הקדום ביותר שהגיע לידינו הוא מהמאה ה , 10- נצטרפו זה לזה טקסטים מתקופה של יותר מ 1 , 600- שנים . בתמונה : הגדה של פסח מגרמניה מהמאה ה14-

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא