הקיבוץ – יצירה מקורית המחפשת את דרכה

עמוד:333

חברי הקיבוץ . חגים יהודיים נחוגו בקיבוצים בטקסים מיוחדים . לכל אחד מהם פיתחו הקיבוצים דרכים מיוחדות לחוג אותו . דרכים אלו , שנתבססו בדרך כלל על תפיסתם של רוב החגים כחגי טבע , לא תאמו את התפיסות האורתודוקסיות . דוגמה לעימות בין שתי גישות אלה היא פרשת חגיגות "חג הביכורים" בשבועות , בקיבוצי עמק יזרעאל , בשלהי שנות ה . 20– הרבנות הראשית מחתה על שהחגיגה התקיימה בחג עצמו ואף על שהחוגגים נמנעו מלציין את החג כ"חג מתן תורה . " הדרישה היתה חד–משמעית : לדחות את החגיגה ליום שלמחרת החג . העימות נשא אופי רעיוני והוא נמשך שנים , עד ש"המוסדות הלאומיים , " בלחץ הרבנות , ובאמצעות הנהגת ההסתדרות , הפעילו לחצים , מלווים באיומים בדבר סנקציות כלכליות , שהכניעו את הקיבוצים . ב1929– חגגו קיבוצי העמק את חג הביכורים לא בחג עצמו , כמנהגם , אלא באסרו חג של שבועות . רק כעבור שנים אחדות חזרו הקיבוצים לחגוג את חגיהם לפי רצונם , בלי תכתיבים מבחוץ . פירוט רב יותר על הדרך שבה נחוגו בקיבוצים חגי ישראל ניתן למצוא בפרקים על החגים במדור זה . כאן ראוי רק לציין שהדגש על האופי החקלאי של החגים תאם היטב את גישתם של חברי הקיבוצים , שבשבילם מושג שיבת ציון קיפל בתוכו דימוי של עתיד אוטופי שבו תקום לתחייה החברה הכפרית האידילית של ימי התנ"ך , שזיכרונות ממנה ( אמנם בצורה מעוותת ) נשמרו גם בתרבות היהודית הגלותית . אופני ציון חגי ישראל בקיבוצים חלחלו אל הסביבה התרבותית של היישוב בכללו ושימשו לו דגם–אב . כך , למשל , העתיקו מערכת החינוך ותנועות הנוער את הדרך שבה נחוגו בקיבוצים חגי הטבע המבוססים על השנה החקלאית , ובערים נערכו חגיגות על פי המתכונת הקיבוצית . חידושים כגון חג הנטיעות בט"ו בשבט , ראש השנה לאילנות , שהיוזמה לו נולדה במושבות ובהסתדרות המורים ונקלטה היטב בקיבוצים , נעשו לחגים מקובלים ביישוב הכללי . עם זאת התפתחויות תרבותיות ביישוב השפיעו השפעה חוזרת על התרבות הקיבוצית , ועל כך להלן . משבר עמוק עם הקמת המדינה לאחר הקמתה של מדינת ישראל נקלעה התנועה הקיבוצית למשבר עמוק . בסוף תקופת המנדט לא זו בלבד שהקיבוצים הגיעו לשיא במספר חבריהם , אלא הם גם זכו להכרה כללית כמגלמים את מיטב הערכים של היישוב וכגורם שמילא תפקיד חשוב ביותר בהקמתה של מדינת ישראל , בגלל הצלחותיהם בהתיישבות , בחינוך ובביטחון . עם הקמת המדינה ירדה במידה מכרעת חשיבותם של הקיבוצים בתחומים האלה . קיבוצים חדשים המשיכו להיווסד , אבל על מספרם האפיל המספר הגדל והולך של מושבים – ובעיקר מושבי עולים . מטה הפלמ"ח , הזרוע הצבאית הייחודית שהתבססה על הקיבוצים , פורק במהלך המלחמה . נוכח הדוקטרינה הצבאית החדשה שלפיה תתנהל כל מלחמה עתידית בשטחו של האויב , נראה כעת הערך האסטרטגי של הקיבוצים חשוב פחות . המאגרים של כוח האדם בתנועות הנוער בגולה הידלדלו בעקבות השואה , וקיבוצים רבים סבלו מגל גדול של עזיבת חבריהם שמצאו להם תעסוקה במנגנון המדינה ובכלכלה המתרחבת . ומעל לכול , הקיבוצים לא הצליחו לקלוט עולים חדשים במספרים ניכרים . רבים החלו לראות בקיבוצים גורם לא רלוונטי לצרכיה הדחופים של המדינה . לכך צריך להוסיף את העובדה שעם הקמת מפ"ם היו שתיים משלוש התנועות הקיבוציות באופוזיציה נמרצת למפלגה השלטת במדינה , מפא"י , ולמנהיגה דוד בן–גוריון . דבר זה גרם מחלוקת חריפה בתוך התנועות הקיבוציות : אחת מהן , הקיבוץ המאוחד , שהיו בו גם חברי מפ"ם וגם חברי מפא"י , לקראת סוף תקופת המנדט הגיעו הקיבוצים לשיא במספר חבריהם וזכו להכרה כללית כמגלמים את מיטב הערכים של היישוב . בתמונה : מתנדבים מסייעים להקמת קיבוץ עין-גב , מיישובי "חומה ומגדל 1937 , "

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר