המקרא בחינוך הישראלי הכללי

עמוד:295

את ילדיהן ללמוד – כל אלה הדגישו את הפער בין דרישות התוכנית לבין יכולת הקליטה של הלומדים ואת הצורך להתאים את הדרישות ללומדים . התיקונים שהוצעו מסמנים את קו הצמצום של התוכניות הבאות , קו המתמקד מצד אחד בצמצום הטקסטים הנלמדים מנביאים אחרונים ומספרי הכתובים , שלשונם קשה יותר , ומצד אחר בצמצום מספר שעות הלימוד . יתרה מזאת , הגידול העצום באוכלוסיית התלמידים הצריך הגדלה ניכרת של מספר המורים , והתוצאה היתה קיצור זמן ההכשרה של המורים , שפגע ברמת ההוראה . כדי להתמודד עם הבעיות האלה הוצעה בשנות ה60– רפורמה בחינוך , שמשמעה היה שינוי מבנה בתי הספר היסודיים והעל–יסודיים למוסדות שש–שנתיים . הרפורמה האיצה הכנת תוכנית לימודים חדשה . תוכנית הלימודים תשל"א ( 1971 ) נועדה לענות על הצרכים החדשים . העיון בעקרונות המנחים את התוכנית מעיד בראש ובראשונה על תחושת הוועדה שעסקה בה , שהמטרות שאליהן שאפו כותבי התוכניות הקודמות פשוט לא הושגו . התוצאה היתה שבתוכנית החדשה בולטת השאיפה לצמצום ניכר של כמות החומר הנלמד . עוד תופעה בולטת בתוכנית הזאת היא ההכרה שכדי להביא לידי ביטוי ברור ומלא את העקרונות שעליהם היא מבוססת , יש להדגימם בחוברות עבודה לתלמידים , המלוות בחוברות הדרכה למורים . ראוי לציין שבמהלך שנות ה70– וה80– מומשה ההבטחה הזאת , ומספר רב של חוברות ראו אור . החוברות האלה מלמדות כי בשאלה כיצד יש ללמד תנ"ך יש פער גדל והולך בין חברי ועדת התוכנית , שבהם היו אנשי אקדמיה , לבין המורים בשדה , שמקצתם בוגרי סמינרים ולא בוגרי אוניברסיטאות . שעה שבשדה היו מקובלות חוברות עזר שהרבו בהשלמת פסוקים ובשאלות מסוג של "מי אמר למי , " הרי החוברות החדשות העמיקו בנושאים של פרשנות , הבנה רעיונית והכרת דרכי עיצוב הטקסטים . מצד שני , תופעת חוברות ההדרכה למורים מעידה עד כמה אין המערכת סומכת על המורים ורואה צורך לכוונם וללמדם מהי מטרת ההוראה של יחידת לימוד כלשהי , מהם רעיונותיה , אילו יסודות ספרותיים וסגנוניים מאפיינים אותה , אילו מושגים ומונחים יש להבליט בתהליך ההוראה של אותה יחידה וכדומה . החוברות למורים אף סיפקו חומר להרחבה ולהעמקה והביאו תשובות לשאלות המופיעות בחוברות לתלמיד . בחוברות הוצג המקרא כתחום נרחב של ידע ושולבו בהן מפירות המחקר המדעי , שניתן לעסוק בו בלי לגעת בביקורת המקרא . עם זאת אופיינית לתוכנית גישה ביקורתית יותר המאפשרת נקיטת עמדה כלפי דמויות וערכים , גישה שאינה מתעלמת מחשיבות מחקר המקרא אף שהיא מדגישה את מקומו של המקרא במסורת היהודית . חידוש נוסף הוא "הנושא המסכם , " שפירושו לימוד חובה של נושא חתך , המצרף טקסטים מקראיים מגוונים ולצדם קטעי מאמרים , המשקפים את גישת המחקר . הפנמת חידושי המדע ולימוד הנושאים החדשים מצריכים זמן , אך הזמן דווקא צומצם ומכיתה ז' ועד י"ב לימדו מקרא רק שלוש שעות בשבוע . בשנת , 1979 משום שינויים במבנה בחינות הבגרות , הוקצו לחטיבה העליונה שתי שעות בשבוע בלבד . על אף צמצום החומר הנלמד כוללת התוכנית הזאת בממוצע הוראת 70 פרקים בכל שנת לימוד שמכיתה ז' ועד י"א , והלימודים בכיתה י"ב הוקדשו לנושאי החתך . עומס החומר וקשייו , הצמצום בזמן והתוצאות הבינוניות בבחינות הבגרות – כל אלה גרמו לכם שמקרא נעשה מקצוע קשה המאיים על התלמידים . השינויים שחלו בגיוון מסלולי הלימוד במערכת החינוך וההבחנה בין רמות לימוד שונות בחינוך העל–יסודי , שמשמעה רמת העמקה שונה לסוגים שונים של תלמידים , הצריכו תוכנית לימודים חדשה , שמלכתחילה תביא בחשבון את רמות הלימוד השונות הקיימות במגוון בתי הספר : רמה רגילה 2 ) יחידות , ( רמת ביניים 3 ) יחידות ) ורמה גבוהה 4 ) ו5– יחידות . ( ואמנם תוכנית הלימודים תשמ"ה 1985 – מביאה בחשבון את ההטרוגניות של אוכלוסיית התלמידים ונותנת לגיטימציה זלמן ארן בתמונה משנת . 1953 בזמן שהיה שר החינוך הוקמה ועדה מקצועית שהוטל עליה להכין תוכנית לימודים להוראת התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא