מערכת החינוך והמתח הדתי–חילוני

עמוד:289

הממשלה , התבצע מהפך נוסף : יוסי שריד , איש מרצ , התמנה לתפקיד שר החינוך . שריד גמר אומר להפסיק את פעילותו של המנהל לחינוך ערכי ויצר במקומו את "מטה קרמניצרשנהר" לקידום החינוך לאזרחות דמוקרטית וברוח היהדות החופשית . ארגונים רבים שביקשו לקדם ערכים אלה ציפו עתה לתמיכה ניכרת יותר מצד ההנהגה החדשה של משרד החינוך . מית"ר ( מכללה ליהדות כתרבות , ( רשת חמ"ה ( לחינוך ממלכתי–הומניסטי , ( רשת תל"י ( תגבור לימודי יהדות , ( מדרשת אדם ( לחינוך לדמוקרטיה ולשלום , ( המכון לחינוך דמוקרטי , היחידה לדמוקרטיה ואקטואליה במט"ח ( המרכז לטכנולוגיה חינוכית , ( מדרשת גבעת–חביבה לחינוך לשלום ולדו–קיום , עמותת "דור שלום" לצדק חברתי ולביסוס השלום , ארגון " פנים" להתחדשות יהודית , כפר "נוה–שלום" לדו–קיום יהודיערבי – אלה ואחרים היו הארגונים שקיבלו עליהם להנהיג את המהפכה החינוכית לביסוס נורמות של יהדות פלורליסטית וחברה דמוקרטית . הארגונים שעסקו ביישומו של דוח שנהר זכו , אכן , בסיוע מוגבר לאחר שהשר שריד התקין שתי תקנות תמיכה חדשות , האחת – לסיוע לארגונים חילוניים העוסקים בחינוך יהודי , והאחרת – לארגונים פלורליסטיים ( רפורמים וקונסרבטיבים . ( לא כזה היה גורלם של הארגונים שעניינם היה ביישום דוח קרמניצר . הללו , בסופו של דבר , קיבלו תקצוב די זעום ממשרד החינוך והגשימו אך מעט מתוכניותיהם החינוכיות . גם אותן שתי תקנות שהתקין השר שריד בוטלו בעת כהונתה של השרה לימור לבנת . תיקון חוק החינוך הממלכתי בשנת 2000 התקבל תיקון לחוק החינוך הממלכתי , המגדיר ברוח חוקי היסוד החדשים את אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . מעניין להשוות בין הנוסח המקורי של מטרות החינוך הממלכתי לבין הנוסח החדש . בנוסח המקורי הוגדרה מטרת החינוך הממלכתי כדלהלן : "מטרת החינוך הממלכתי היא להשתית את החינוך במדינה על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע , על אהבת המולדת למדינה ולעם ישראל , על תודעת זיכרון השואה והגבורה , על אימון בעבודה חקלאית ובמלאכה , על הכשרה חלוצית , ועל שאיפה לחברה בנויה על חירות , שוויון , סובלנות , עזרה הדדית ואהבת הבריות . " בנוסח החדש ( תש"ס ( 2000 – עודכנו המטרות והוצגו בדרגת פירוט גבוהה יותר מזו שבנוסח המקורי : ( 1 ) לחנך אדם להיות אוהב אדם , אוהב עמו ואוהב ארצו , אזרח נאמן למדינת ישראל , המכבד את הוריו ואת משפחתו , את מורשתו , את זהותו התרבותית ואת לשונו ; ( 2 ) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל במדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם , לחירויות היסוד , לערכים דמוקרטיים , לשמירת החוק , לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת , וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים ; ( 3 ) ללמד את תולדות ארץ–ישראל ומדינת ישראל ; ( 4 ) ללמד את תורת ישראל , תולדות העם היהודי , מורשת ישראל והמסורת היהודית , להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה , ולחנך לכבדם ; ( 5 ) לפתח את אישיות הילד והילדה , את יצירתיותם ואת כישרונותיהם השונים , למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות ; ( 6 ) לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים , ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה , ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית , ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי ; ( 7 ) לחזק את כוח השיפוט והביקורת , לטפח סקרנות אינטלקטואלית , מחשבה עצמאית ויוזמה , ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים ; ( 8 ) להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה , לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו ; ( 9 ) לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית , נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות , רצון לעזרה הדדית , תרומה לקהילה , התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל ; ( 10 ) לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ , לנופיה , לחי ולצומח ; ( 11 ) להכיר את השפה , התרבות , ההיסטוריה , המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל , ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל . מן השינויים האלה בניסוח מטרות החינוך הממלכתי עולה בדרך כלל רוח ליברלית ודמוקרטית מן הבחינה הערכית , ורוח פרוגרסיבית ואוטונומית מן הבחינה החינוכית . לצד יסודות אלה , שנתפסו כמתקדמים על ידי הציבור החופשי והליברלי בישראל , עורר סעיף מס' 4 מחאות בגלל טבעו הלאפלורליסטי . הנוסח "תורת ישראל , תולדות העם היהודי , מורשת ישראל והמסורת היהודית" מעניק , לדעת רבים מן הציבור החופשי , מעמד מיוחד לגישה היהודית האורתודוקסית במקום להציג עמדה פלורליסטית יותר של "הוראת מגוון מורשות התרבות של עם ישראל . " בסיומה של שנת 2000 התחולל משבר ממשלתי , והפעם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא