|
|
עמוד:240
מנהיגות זו ראתה בהן נשים שיש צורך "לקדמן" והשקיעה רבות בפיתוח שירותים חברתיים למענן , אך קידום זה לא כלל את השתלבותן במוקדי הכוח של ארגוני הנשים ; לבסוף , למותר לציין , שעל רקע המתיחות בין שתי הקהילות הלאומיות בא"י , היהודית והערבית , לא היתה התייחסות משמעותית למעמדן של הנשים הערביות . עם כל זאת היתה תקופת היישוב תקופה של שינוי מהפכני בהיסטוריה ארוכת הימים של הנשים היהודיות . במהלך התקופה הזאת כוננו "העבריות החדשות" את עצמן כסובייקטים אוטונומיים במסגרת המפעל הציוני ; הביטוי המובהק ביותר לכך היה ה"חלוצה , " סמל המהפכה הלאומית והחברתית של האוטופיה . בהתאם לכך אמורה היתה המהפכה המגדרית להיות חלק אינטגרלי מהגשמת הציונות . כוחם של מיתוסים : נשים במדינת ישראל בשנים 1970-1948 בתקופה הזאת הלך והתרחב האי–שוויון בין גברים לנשים ובין קבוצות מובחנות של נשים , אך לעומתו פרח "מיתוס השוויון , " אותו נרטיב שהציג את השינוי המהפכני הטרום–מדינתי כנורמה שהמשיכה להתבסס גם לאחר קום המדינה , כחלק מתהליך היסטורי–ליניארי המגשים את הציונות והמודרניות . מצב העניינים הזה הולם את הגדרתו של המיתוס כסיפור שמספרים בעלי הכוח בחברה מתוך כוונה לעצב באמצעותו את הזיכרון הקולקטיבי , לכונן זהות ושייכות קבוצתית ולהפוך בדרך זו את שליטתם בחברה לטבעית ולמובנת מאליה . כך נדחקו לשוליים , בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה , סוגיות כגון יחסי הכוח המגדריים והסדר המגדרי . לכאורה היתה ל"מיתוס השוויון" אחיזה במציאות . "מגילת העצמאות , " המסמך המכונן של מדינת ישראל , הבטיחה לכל אזרחי ישראל הגנה מפני כל צורה של אפליה , כולל אפליה על פי מין . באותה רוח שוויונית נחקקה גם שורה ארוכה של חוקים כגון : "חוק לימוד חובה , תש"ט , " 1949 – שחייב כל ילד וילדה במדינת ישראל ללמוד בבית הספר , "חוק שיווי זכויות האישה , תשי"א , " 1951 – שתרם לעיגון רעיון השוויון במספר לא מבוטל של נושאים בתחום החינוך והתעסוקה ואף אפשר את שיפור מעמדה של האישה הנשואה , בתחומי הרכוש והאפוטרופסות על הילדים , וכיוצא באלה . קבוצת פועלות עובדות במשתלה של עיינות . ( 1930 ) הביטוי המובהק לשינוי המהפכני בהיסטוריה של הנשים היהודיות היה במעמד "החלוצה , " סמל המהפכה הלאומית והחברתית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|