המשכיות ושינוי בחברה הישראלית: המבחן של כור ההיתוך

עמוד:232

באותה תקופה כבר הלכו לעולמם , וניתן להניח כי שיעור הדתיים והמסורתיים בקרב העולים המזרחיים שבהם היה גבוה עוד יותר . שמעון הרמן , בספרו זהות יהודית , מתאר מחקר שנערך בקרב מדגם מייצג של תלמידי בתי ספר תיכוניים באמצע שנות ה , 60– ולפיו שיעור הלא דתיים בקרב הורי התלמידים ממוצא מזרחי היה כ 10 % – בלבד . לשם השוואה , שיעור הלא דתיים בקרב הקבוצה המקבילה של הורים אשכנזיים עמד אז על . 42 % מכל מקום , ההשוואה הנוגעת לדור הראשון חוזרת ומאשרת כי הזיקה לדת ולמסורת היתה שכיחה בקרב עולים יוצאי ארצות המזרח הרבה יותר מאשר בקרב עולים יוצאי אירופה . ובדור השני – הנתונים מראים בבירור כי בהשוואה לדור הראשון עלה בו שיעור החילונים בין המזרחים במידה ניכרת , והפער בינם לבין האשכנזים בני אותו דור הצטמצם אפוא ביותר . וכך , שעה שבדור הראשון המסורתיים ייצגו את הקטגוריה השכיחה בקרב המזרחים , בדור השני קיימת התפלגות שווה בין הקטגוריות של מסורתיים וחילונים , עם עדיפות קלה לאחרונים . שינויים אלה מעידים , ככל הנראה , שהמזרחים בני הדור השני עברו תהליך של חילון , ויש לשער כי מגמה זאת התחזקה בקרב מזרחים בני הדור השלישי , כפי שרומזים המספרים המופיעים בשורה התחתונה של הלוח . היבט נוסף על המגמות השרירות בתחום הזה ניתן לקבל מנתוני סקר שערכו בחודש נובמבר , , 2002 הפרופ' אפרים יער וענת אורן , במסגרת פרויקט מחקר על הזהות היהודית בחברה הישראלית , על בסיס מדגם של כ1000– מרואיינים המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל . במסגרת הסקר נשאלו המרואיינים אם בהשוואה לבית הוריהם הם מנהלים אורח חיים דתי יותר , חילוני יותר , או אורח חיים דומה . התפלגות התשובות מראה כי 27 % מהמזרחים מדור ראשון השיבו שנעשו דתיים יותר , 44 % שנעשו חילוניים יותר ו 29 % – שלא היה אצלם שינוי . דפוס דומה , אך בולט יותר , נמצא בדור השני של מזרחים . 21 % מקבוצה זו השיבו שהם נעשו , בהשוואה להוריהם , דתיים יותר , 56 % שנעשו חילוניים יותר ו 23 % – שלא היה אצלם שינוי . כלומר , קיימת מגמה ברורה של חילון הן בתוך שני הדורות של מזרחים והן בהשוואה ביןדורית . כצפוי , מגמת החילון בקרב שני הדורות של אשכנזים היתה בולטת פחות , כי נקודת ההתחלה שלהם היתה חילונית הרבה יותר . כך או כך , מכלול הנתונים בנושא הזה מורה על צמצום ניכר בפערים העדתיים מבחינת היחס לדת ולמסורת , ושהמזרחים נעשו דומים יותר מבחינה זאת לאשכנזים . לתמונת המצב הזאת יש השלכות ניכרות על המערכת הפוליטית . חשוב לזכור כי לגורם העדתי יש השפעה מכרעת על יחסי הכוחות המפלגתיים הפנימיים ועל מדיניות החוץ הישראלית . לציבור המזרחי אופיינית זיקה חזקה והומוגנית יותר למסורת וללאומיות היהודיות ( ומכאן ששכיחה יותר הנטייה בקרבו להשקפת עולם ימנית , ( בהשוואה לציבור האשכנזי , שיש בו גם מחנה לאומי–ימני וגם מחנה שמאלי , הנושא אופי אוניברסליסטי יותר , אם כי גם הוא , רובו הגדול , שואף לשמור על הזהות היהודית של המדינה לצד המחויבות שלה לדמוקרטיה . וכך , חרף תהליכי החילון שעברו המזרחים מאז בואם לישראל , הזיקה היהודית–המסורתית שלהם חזקה יותר מזו של האשכנזים . במישורים אלה ממלאים היהודים המזרחיים תפקיד חשוב בתהליך בניין האומה ובעיצוב הזהות הקולקטיבית של החברה הישראלית , הגם שעולם התוכן של זהות זו שונה במובנים רבים מזה שעמד לנגד עיניהם של האבות המייסדים . בה בעת עברו העולים המזרחיים , בייחוד בני הדור השני והשלישי , כברת דרך ארוכה בכל הנוגע לאימוץ של דפוסי ערכים ואורח חיים מערבי–מודרני , שנושאי דגלו בחברה הישראלית היו מיוצגים בעבר בעיקר בידי היהודים האשכנזיים החילוניים . במסגרת המחקר הנ"ל על הזהות היהודית נבדקו גם מידת הדמיון והשוני הבין–עדתי מבחינת אחדים מההיבטים המרכזיים של זהות קולקטיבית וערכים לאומיים , מתוך שימת דגש ביחס לישראליות וליהודיות , במשמעות של "מהו יהודי" ובחשיבות הקשר של ישראל עם יהדות התפוצות ( ר' טבלה מס' . ( 2 קבוצת הנתונים הראשונה ( א ) עוסקת ביחס לישראליות וליהודיות ומביאה את שיעורי המרואיינים שענו בחיוב על השאלות האלה : האם הם גאים או לא גאים להיות ישראלים , האם הם גאים או לא גאים להיות יהודים , והאם הם קשורים רגשית לישראל . קבוצת הנתונים השנייה ( ב ) עוסקת באופן שבו בחרו המרואיינים את התשובה המבטאת בעיניהם את המשמעות האישית של המושג "להיות יהודי , " מתוך רשימה נתונה של משמעויות אפשריות . במבט כולל נראה מן הממצאים האלה כי את האוכלוסייה היהודית בישראל מאפיינת , לפחות ברמה ההצהרתית , זיקה חזקה למרכיב הלאומי של זהותם במובנו הכפול – היהודי והישראלי – ושלזהות היהודית יש יתרון קל על פני הזהות הישראלית , בייחוד בדור הראשון של עולים מזרחיים ואשכנזיים . ואולם , אף שהזיקה לזהות היהודית והישראלית רווחת בכל הקבוצות , היא בולטת יותר בקרב המזרחים – הן בדור הראשון והן בדור השני . 95 % מהמזרחים בדור הראשון אומרים שהם גאים להיות יהודים בהשוואה ל 84 % מהאשכנזים בני אותו דור . בדומה לכך , 90 % מהמזרחים מהדור הראשון גאים להיות ישראלים בהשוואה ל 77 % מהאשכנזים בני דורם . ההשוואה הבין–דורית מלמדת כי הזיקה היהודית והישראלית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא