תגובות תרבותיות של יהודי אמריקה לתהליכי המודרניזציה והחילון

עמוד:113

לדרכי , (" כבר הזיל טוד דנקן דמעות ; ומאמצי הגרשווינים ללהקו ל " האופרה העממית " שלהם נשאו פרי . פורגי הראשון היה מרצה באוניברסיטה והקדיש את חייו למוזיקה קלאסית . ג ' ורג ' גרשווין נשר מבית הספר התיכון כשהיה בן שש–עשרה , ואף על פי כן לא נתקל במכשולים בלתי עבירים בדרך למימוש שאיפותיו האמנותיות . שניהם שיתפו פעולה במה שהיה לתוספת האמריקנית הקבועה החשובה ביותר לרפרטואר האופראי של המאה ה , 20– אף שפורגי ובס לא הועלתה במטרופוליטן אופרה בניו יורק עד . 1985 חצי מאה קודם לכן פטר מבקר המוזיקה המוערך ביותר באותה העת , וירג'יל תומסון , את הופעת הבכורה של פורגי ובס במילים " ערב–רב פיקנטי אך סר טעם מאוד של ישראל [ ו ] אפריקה , " הלוקה ב " תזמ 1 ר של גפילטע פיש . " אך מזיגה של ישראל ואפריקה היא אחת הדרכים לתמצות ייחודה של עגת התרבות האמריקנית , המתאפיינת גם בגמישותה , בהיותה בלתי צפויה , ובאי–יציבותה . התרבות הזאת היא בו בזמן גם כוח מכליל וגם כוח מא = ל , ובתקופה שלאחר המלחמה התפוגגה האוטונומיה של היידיש . לא היה דבר שהקשה את הניסיונות ליצור תרבות יהודית אותנטית יותר מדעיכתה של השפה הנפרדת של היהודים . למעשה , המילה "יידיש" עצמה לא רווחה עד סוף המאה ה , 19– שאז כבר היה האיום מצדה של האנגלית ניכר ומוחשי . ( עד אז שימשה המילה "יהודית" לכינוי שפתם של האשכנזים ( . כבר בשנות ה70– של המאה ה19– חדרו מילים אמריקניות כגון "בוס , " "בוי" ( ילד , ( "דינער" ( ארוחה ) ו"סאפער" ( ארוחת ערב ) לתוך שפת היומיום של המהגרים ; ובתוך שלושה עשורים שובצו בה לפחות עוד מאה מילים וביטויים "never mind " – ( לא חשוב , ( "פוליסמען" ( שוטר , ( "אולרייט" ( בסדר ) ו "do that'll "– ( זה יספיק . ( בנובלה "יעקל" ( 1896 ) מאת אברהם = הן , שנכתבה באנגלית , הגיבור ששמו נגזר משם מקום מסב את שמו לג'ייק ומוכיח את אשתו על ה"פיגור" ביכולתה "לקלוט יידיש אמריקנית . " אף שהסיבות לנישואיהם המעורערים עמוקות יותר , טעותה המרגיזה של גיטל היא השימוש במילה היידישית המקורית פענצטער ( חלון ) במקום במילה היידישית המאומרקת "וינדע , " שמקורה במילה . window מובן שהסופר עצמו ידע שהיידיש נצבעת בצבעי הסביבה שבה חיים דובריה . וכאשר מוצגת מאמי בפניה , גיטל נבוכה , משום שמאמי "דיברה במבטא אמריקני מוגזם בניב של יהו @ י פולין , שהיה בעל צביון גרמני מעושה וזרוע מילים רבות באנגלית , כך שגיטל , ששפת אמה יידיש ליטאית , הצליחה להבין בקושי חצי משטף פטפוטיה . " וכך , המהירות שבה החדירה האנגלית את עצמה אל תוך שיח המהגרים , אין בה כדי לעורר פליאה גדולה . כבר בשנת 1981 יצא לאור מילון "אנגלית–יהודית" ששם לו למטרה להאיץ את סיכויי העלייה בסולם הסוציו–אקונומי . עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ראו אור אחת–עשרה מהדורות של מילון האנגלית–יהודית השלם . ודאי הוא שאין עוד קבוצת מהגרים שמיהרה כל כך ללמוד אנגלית – השפה שבה כתב = הן את האלגוריה הקאנונית משנת 1917 "עלייתו של דייוויד לוינסקי , " שביקשה למדוד את מחיר הטיפוס בסולם הכלכליחברתי . כתיבת ספרות באנגלית היתה לו עיסוק נוסף לצד עריכת הפארווערטס , העיתון הנפוץ ביותר בארצות הברית מבין העיתונים בשפה זרה , שאותו ערך = הן במהלך המחצית הראשונה של המאה ה . 20– אין פלא שאחד המתחרים בעולם העיתונות האשים את עיתונו של = הן כי הוא בולל את השפות בלילה כה קיצונית עד שמנוייו אינם יודעים לא יידיש ולא אנגלית . ואין פלא שמ 5 לי A יק 5 ן , כוכבת תיאטרון היידיש , יצאה בתחילת 1911 לסיור ארוך ביותר באירופה . היא חשה בצורך לשפר את היידיש שלה , ש"התממזרה" לגמרי . פוחת והולך מספר מצהירי היידיש כשפת–אם כל מפקד תושבים ( שנערך אחת לעשור ) תיעד את שקיעתה של היידיש . השימוש בה הגיע קרוב לוודאי לשיאו במפקד , 1930 שלפי נתוניו דיברו בה אז 1 , 750 , 000 איש . ואולם הנתון הזה פיגר אחר הנתונים הדמוגרפיים . בשנת 1940 היה מספרם הכולל של היהודים גדול ממספרם עשור אחד קודם לכן , אך מספרם של אלה שהצהירו על יידיש כעל שפת אמם פחת בחצי מיליון לעומת העשור הקודם . יחד עם זאת צדק הנרי רות כשהשתומם , לקראת סוף הקריירה הספרותית שלו , ששיאה ביצירת המופת ראו לזה שינה : ( 1934 ) "מי היה מאמין שאראה את היידיש נעלמת בפרק זמן של תקופת חיים אחת . " ? המלכודת שיצירות מופת ספרותיות בלשון יידיש לא הצליחו לחמוק ממנה רדפה את הקריירה של יעקב גלאטשטיין , שתפס כבר בשלהי שנות ה30– את ההשלכות הקשות של אובדן הבידוד . ב"לילה טוב , עולם" ( 1938 ) מעלה המשורר בעיני רוחו חזרה למשטר הקורפורציות של ימי הביניים , כך שיוכל " לפסוע ... בעליצות / אל עבר אורות הגטו השלווים . " ואולם מה יכולה להיות משמעותו של נדר שכזה – של התנערות כזאת מהמודרנה ? ילדיו שלו עצמו לא פקדו שום בית ספר יידישאי , וגם הוא עצמו לא לימדם את השפה . כל אחד מספריו של גלאטשטיין – כמעט שני תריסרים – חשף בחריפות הולכת וגוברת את מעמדה המידלדל של היידיש . ואולם בשפת יינגליש , היידיש המאומרקת , אפשר להבחין בכל זאת בשרידות לשונית ; ומילים כה רבות נתקבלו באנגלית עד שכל אמריקני המושפע מתרבות ההמונים נעשה , לפחות חלקית , ליהודי . הצינור הראשי היה הקומדיה ; זו נשלטה שליטה

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר