|
|
עמוד:80
( שנחתמו בשנים . ( 1923-1919 פולין התחייבה להבטיח הגנה על חייהם של כל נתיניה , ללא הבחנה בין לאום , שפה , דת וגזע ; לכבד את חופש הדת , האמונה והפולחן שלהם ; להבטיח שוויון הזדמנויות לכל תושביה בקבלה למשרות ציבוריות וברכישת מקצועות חופשיים ; ולכבד את זכות המיעוטים להשתמש בשפתם . סעיפים דומים אומצו באמנות מיעוטים נוספות שנחתמו עם אוסטריה , בולגריה , יוגוסלביה , יוון , צ'כוסלובקיה , רומניה ותורכיה . ב1926– ניסח המכון למשפט בינלאומי ( ארגון לא ממשלתי שנוסד בבלגיה ב , 1873– מרכזו כיום בז'נבה , והוא זכה בפרס נובל לשלום ב ( 1904– הצהרה בעניין זכויות האדם הבינלאומיות הזהה בתוכנה לסעיפים הרלוונטיים של אמנות המיעוטים . גם האקדמיה הבינלאומית הדיפלומטית ( מוסד לא ממשלתי גם הוא ) דרשה מחבר הלאומים לנסח אמנה אוניברסלית , דומה בתוכנה . לא הרבה נותר מכל המאמצים האלה במהלך המחצית השנייה של שנות ה . 30– אחרי מלחמת העולם השנייה חודשה הפעילות במסגרת גופים בינלאומיים , בעיקר במסגרת האו"ם . ארגונים יהודיים שבו לטפל באותם תחומים שבהם היה לעם היהודי , אחרי השואה , עניין ישיר או עקיף . יש לזכור שהארגון היחיד שבו מיוצגים ארגונים לא ממשלתיים באו"ם הוא המועצה הכלכלית והחברתית 3 ( ECOSOC ) ועדות הכפופות לה . אחד מתפקידיה הוא עידוד כיבודן של זכויות האדם ושמירה על הזכויות היסודיות המגיעות לכול . שמונה ארגונים יהודיים מוכרים בידי האומות המאוחדות במסגרת הזאת : הקונגרס היהודי העולמי , המועצה המייעצת של ארגונים יהודיים , המועצה לתיאום של ארגונים יהודיים , ההסתדרות העולמית של אגודת ישראל , המועצה הבינלאומית של נשים יהודיות , המועצה הבינלאומית לשירותים סוציאליים וסעד יהודיים , האיחוד הלאומי ליהדות הפרוגרסיבית וארגון עולמי של נשים ציוניות . בתקופת המלחמה הקרה עשו הגוש הסובייטי ומדינות ערב ללא הצלחה ניסיונות לשלול מחלק מהארגונים האלה את הכרתם בידי האו"ם , ואכן , הארגונים היהודיים האלה תרמו תרומה נכבדה בכמה מישורים . אחרי מלחמת העולם השנייה חודשה פעילות ההגנה על מיעוטים במסגרת גופים בינלאומיים . הקונגרס היהודי העולמי ( כאן בכינוסו במונטרה שבשווייץ בשנת ( 1948 הגיש תזכיר שבו הודגש הצורך לנסח מסמך בינלאומי על סמך העקרונות שנקבעו במשפטי נירנברג
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|