יחסי יהודים ולא יהודים בפולין

עמוד:64

הצטרפו באוניברסיטאות ובערים להפגנות ואפילו לפעולות הגנה עצמית של יהודים מפני האנטישמיות . ואולם הקולות האלה והמעשים בשטח היו של מיעוט אופוזיציוני זעיר יחסית . לקראת סוף שנות ה , 30– אחרי מותו של פילסודסקי , פנו יורשיו לברית עם ארגוני הצעירים הפרו–פאשיסטיים . הרדיקלים מן הימין טענו כי ההתקפות האלימות על היהודים נועדו לזרז את יציאתם מפולין , ואילו הממשלה ותומכיה הסתייגו אמנם מאלימות ומאי סדר , אך אימצו את הטיעון שריבוי יהודים בפולין הוא בעיה קיומית לעתידה . בשנת 1939 הגיע תורה של פולין לוויתורים טריטוריאליים לרייך הנאצי , והסכסוך בין פולין לבין גרמניה , שהיו קשורות זה שנים אחדות בהסכם של אי התקפה והיו ביניהן יחסי קרבה , פרץ בגלוי . "הבעיה היהודית" ירדה מיד מסדר היום הפולני והוכרז על שותפות ואחדות של כל חלקי האוכלוסייה , לרבות היהודים . אבל הסדר החדש התמיד רק זמן קצר , עד פרוץ המערכה הצבאית בספטמבר . 1939 בתקופת מלחמת העולם השנייה תקופת מלחמת העולם השנייה ומסכת היחסים בין יהודים לבין פולנים בזמן השואה היא פרשה רחבה וסבוכה . הזעם והברוטליות של הכובש הגרמני כוונו גם נגד הפולנים , אך היהודים היו מלכתחילה יעד המעוגן באידיאולוגיה הגזענית . עם פתיחת מלחמת העולם השנייה מצאו עצמם כשני מיליונים מיהודי פולין בכיבוש נאצי . הכיבוש אפשר למכונת ההרס וההשמדה של הנאצים לפעול ללא רסן . הפולנים נחלו תבוסה במערכת בזק . חלקה המערבי של פולין היה בכיבוש נאצי וחלקה המזרחי בכיבוש סובייטי . שטח הכיבוש הגרמני חולק לשניים : אזור שסופח מיידית לגרמניה וחבל שהוכרז מיושב פולנים , אך נתון לשליטה גרמנית . בפולין נוצר מיד מערך של פעילות מחתרתית . המנהיגות הפולנית עזבה בדרכים שונות את המדינה . חלק מאנשיה הגיעו לצרפת , ואחר כך לאנגליה , ושם נוסדה מועצה לאומית וממשלה פולנית בגולה . בראשן עמדו אנשי האופוזיציה למשטר שלפני המלחמה . המחתרת בפולין , הערוץ הצבאי בשטח הכבוש והפעילים בשטח היו כפופים לממשלה זו . חלק ניכר מאנשי המנהיגות היהודית עזבו גם הם את הארץ הכבושה . הקשר בין היהודים בשטח הכיבוש הנאצי לבין הגורמים הלאומיים החדשים היה מפוצל , וכך גם יחסם של אלה ליהודים . המועצה והממשלה בלונדון עסקו לא מעט בעניינם של היהודים , ולאחר שורה של דיונים התנערה הממשלה מהאנטישמיות והתחייבה שפולין שלעתיד תראה ביהודים אזרחים מלאים ושווי זכויות . לעומת זאת , באופן פרדוקסלי למדי , בשטח הכיבוש , שבו היו היהודים הקורבן העיקרי של השלטון הנאצי , התעלמה המחתרת זמן רב מקיומם . ליהודים לא היתה נציגות במה שכונה "המדינה במחתרת . " המחתרת לא הגישה ליהודים עזרה והאגף הצבאי שלה לא קיבל יהודים לשורותיו , לא כלל אותם ביחידות הפרטיזנים ביערות ולא עשה דבר כדי לחבל במשלוחי היהודים למחנות המוות . בעיתונות המחתרת נמסרה לרוב רק אינפורמציה קצרה על הנעשה ביהודים . הזרמים הפוליטיים השונים בעיתונות החשאית הביעו דעתם על יהודים בנוסח שסיגלו לעצמם לפני המלחמה . אפשר לקבוע שהסולידריות הלאומית האנטי–נאצית שאפיינה את המחתרת , וכללה את רובו של הציבור , לא כללה את היהודים . רק בתחום אחד עסקה המחתרת באופן שיטתי ביהודים . בסקירות ובדינים–וחשבונות ששוגרו בערוצים סודיים ללונדון . למידע זה היה ערך רב בהפצת הידע על המתרחש באזור הכיבוש , שהגרמנים ניסו במכוון לטשטש ולהסתיר , אך הוא היה מיועד בעיקר לצורכי חוץ . כבר בראשית המלחמה האשימו הפולנים את היהודים על ברפובליקה הפולנית בין שתי מלחמות העולם היו יהודים רבים מעורים בתרבות הפולנית ותרמו לה תרומה חשובה . יחד עם כך היתה התעוררות מרשימה בתחומי תרבות היידיש והתרבות העברית . בתמונה : כרזה בעברית ובפולנית הקוראת לתמוך ברשת בתי הספר העבריים של "תרבות"

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר