|
עמוד:496
בתחום הפוליטי והציבורי ניתן לזהות קשר חלקי בין ההתייחסות לזרמים הלא–אורתודוקסיים להרכב הקואליציות הממשלתיות וזהות המפלגה המנהיגה ולעניין הגובר ולהתייחסות החיובית של התקשורת כלפי החלופות היהודיות הליברליות ולעמדתם של ארגונים ומנהיגים חילוניים כלפי הפלורליזם היהודי . אל מול ניסיון נמשך של אישים וארגונים אורתודוקסיים , עם חריגים מעטים , להחרים את הנציגות של הזרמים האחרים , ניצבה בשנות ה90– תגובה חילונית גוברת אשר סירבה להשתתף במסגרות של הידברות ושל ניסיון להגיע להסכמה לאומית בלא שישתתפו בהן גם רפורמים וקונסרבטיבים . עמדה תקיפה זו הביאה לחיזוק הפלורליזם היהודי בחלק מן התהליכים הציבוריים שהתקיימו בשנים אלה . במישור הפוליטי , קואליציות שבהן השתתפו מפלגות דתיות או חרדיות התבססו על הסכמים קואליציוניים וקווי יסוד המנציחים את הסטטוס קוו בענייני דת , ולפחות את גרעינו הקשה , העוסק במעמד המונופוליסטי של בתי הדין הרבניים , מעמד הרבנות הראשית וכד . ' מכרעת בתחום זה היתה גם עובדת השליטה , ברוב שנות המדינה , של פוליטיקאים מן המפלגות הדתיות במשרדי הממשלה המופקדים על חיי הדת במישרין או בעקיפין , ובעיקר משרדי הדתות והפנים , וגם בראשות ועדת הכספים של הכנסת ( תפקיד בעל חשיבות מכרעת באישור של תקציב המדינה והתמיכות במוסדות דת . ( בקיעים בסטטוס קוו החלו להתרחש על יסוד אתגרים משפטיים תוכפים למדיניות ארוכת השנים הזאת , ונכונותם הגוברת של בתי המשפט להרחיב את "זכות העמידה" ואת תחולת עקרון השוויון . ניתן להכליל ולומר כי שינויים בתחום מעמדן של התנועות הלא–אורתודוקסיות התרחשו בראש ובראשונה בשל יוזמתן במאבק על שוויון המעמד בערכאות משפטיות , ונכונותם הגוברת והולכת של בתי המשפט לתת מענה משפטי לאפליה . המאבק המשפטי הזה תרם , בין השאר , להתחדדות היחסים בין המערכת המשפטית לפוליטית , ובעיקר לממסד הפוליטי האורתודוקסי , ולהשמעת איומים על עצמאות בית המשפט , ואף איומים על חייהם של שופטיו . בית המשפט , מצדו , לא שש להיכנס למחלוקות אלה , אך ראה עצמו נאלץ לעשות כן , לנוכח אוזלת ידן של המסגרות הפוליטיות לפעול על פי הדין וערכי הדמוקרטיה . שני התחומים החשובים בשאלת מעמדם המשפטי של הזרמים הלא-אורתודוקסיים הם הכרה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים ( סוגיית "מיהו יהודי ( " ונושאי הנישואים והגירושים . בתמונה : רפורמים בתפילת הפגנה נגד הכפייה הדתית ואפליית נשים , 1995
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|