קליטת העלייה ו"הסוגיה הדתית"

עמוד:466

ברובה המכריע , אינה דתית , ויש בה אף רכיב חילוני משמעותי וחשוב . יש לזכור שחלק ניכר מהעולים הלא–יהודים נחשבו ליהודים בארצות מוצאם . לדוגמה , לעולים לא ברור מדוע הם צריכים ללמוד 400 שעות של נושאים ותחומים , ששכנם היהודי הוותיק אינו יודע את רובם המכריע . לא ברור להם מדוע ילדם שנולד כאן או שלמד כאן מהשנה הראשונה של בית הספר היהודי זקוק לגיור שיכניס אותו לתוך זהות שהוא ממילא נולד לתוכה או לפחות גדל לתוכה . מכאן מובן מדוע נתונים שונים מראים שהקושי לכאורה בתהליך הגיור אינו מוצג על ידי העולים כבעיה מרכזית . רובם פשוט אינו רואה צורך בשום סוג של גיור דתי , ולא חשוב כל כך באיזה מהזרמים הדתיים מדובר . " אשר כהן בוחן גם את הגישות השונות הרווחות בציבור החילוני באשר לדרכי ההצטרפות לעם היהודי : מכאן – גישה הגורסת שהצטרפות לעם היהודי היא תהליך חברתי–תרבותי , שאינו מחייב שום טקס , תהליך שאין לערבבו עם קבלת אזרחות במדינה או עם הצטרפות לאחד הזרמים של הדת היהודית ( ר' גם הערך המסיים מדור זה – מבט אישי על הזהות היהודית החילונית . ( ומכאן – גישה הגורסת הנהגת "גיור חילוני" כחלק מהגדרת היהדות החילונית כזרם נוסף , רביעי , ביהדות , שיטפח גם "רבנים חילוניים" משלו . מתנגדי הרעיון מגדירים את הגיור החילוני כ"צירוף בלתילגיטימי של מושגים , " צירוף הסותר את עצמו . בדונו ברעיון זה טען אביעזר רביצקי , כי "המציאות האנושית מכירה בעיקר שני תהליכי הצטרפות לקולקטיב : הצטרפות לקולקטיב דתי , המתבצעת באמצעות המרת דת , והצטרפות לקולקטיב אזרחי , המתבצעת באמצעות קבלת אזרחות . הליכי הצטרפות לעם , לעומת זאת , אינם ידועים ואינם מוכרים במציאות האנושית . מדובר בתהליך שבעצם מהותו הוא הדרגתי וקשור לטמיעה תרבותית . " מנקודת הראות ההלכתית , היקף הבעיה גדול יותר ממה שעולה מתוך נתוני הלמ"ס . עד אמצע , 1991 כשלארץ הגיעו כבר כ 280 , 000– עולים , הם נרשמו כיהודים על פי הצהרתם בלבד . הרבנות גם חושדת בריבוי זיופים של מסמכים המוכיחים זהות יהודית . עקב כך עורכת הרבנות בירורים מיוחדים גם לעולים הרשומים כיהודים , דבר המגביר את המרירות כלפי הממסד הדתי . לאחר כל המאמצים שנעשו לייעל את מערך הגיור הגיעו בראשית המאה לסדר גודל של כ 1 , 000– גיורים לשנה . מספר זה אינו מכסה אפילו את הריבוי הטבעי של אוכלוסיית היהודים הלא–יהודים ( המסתכם בכ 4 , 000– בשנה . ( לפי חישוביו של אשר כהן , אם רוצים להניח בסיס להתמודדות עם האתגר בטווח הארוך , יש להבטיח כי במהלך חמש השנים של סוף העשור הראשון יגוירו 10 , 000 עולים כל שנה . הערכה מפוכחת יותר אומרת כי ספק אם מערך הגיור הרבני יהיה מסוגל להסדיר כראוי את גיורם של אלה שירצו בכך , אבל אין ספק שלא הוא ולא מערכת אחרת כלשהי תגרום לכך שרוב העולים הלא–יהודים יתייצבו בתור לגיור . חיזוק להנחה זאת ניתן למצוא במחקר שערכה ב2001– הסוציולוגית לודמילה אויגנבליק למען "העמותה לזכויות משפחות מעורבות . " לפי המחקר הזה , נושא הגיור תפס את המקום האחרון ברשימת הבעיות המטרידות את בני המשפחות המעורבות . מסקנת המחקר , הנגזרת מנתונים נוספים , היא כי "הרוב המוחלט של העולים אינו רואה עניין וצורך בשום הליך גיור , אורתודוקסי או לא–אורתודוקסי . " הבעיה המטרידה ביותר את בני המשפחות המעורבות 55 % ) מהן ) היא אי–ההכרה ביהדותם של ילדים לאבות יהודים , " הנתפסת כסטירת הלחי החריפה ביותר . " העולים מתקשים להבין כיצד הממסד מתעלם מהטענה , הכל כך טריוויאלית , שלפיה קשה להניח שיש הבדלים משמעותיים , מבחינת המודעות העצמית לזהות היהודית , בין אלה שנולדו לזוגות מעורבים שבהם האם יהודייה והאב אינו יהודי , שהם יהודים לפי ההלכה , לבין אלה שנולדו לזוגות מעורבים שבהם האב יהודי והאם אינה יהודייה , שהם אינם יהודים לפי ההלכה . יתר על כן , יש הסוברים שהסיכוי לשמר זיקה לזהות היהודית גדול יותר אצל ילדים שאביהם הוא יהודי , משום שבבריה"מ זהותו של האב היא הקובעת את השייכות המשפחתית . אי אפשר להתעלם גם מהעובדה שרבים מקרב האבות הללו נשאו שמות יהודיים והילדים גדלו בדרך כלל בנסיבות שאי אפשר היה להתכחש בהן לזהות היהודית . על רקע זה ניתן להבין את התביעה שהלכה וגברה שמדינת ישראל תכיר בזהותו היהודית המלאה ו"הבלתי מסופקת" גם של מי שנולד לאב יהודי ואימו אינה יהודייה . לפי הפילוח שנעשה בסוכנות היהודית , בקרב עולי בריה"מ שהגיעו עד סוף 2001 היו 27 % לא–יהודים , אבל למעלה משליש מהם 10 . 5 % ) מכלל העולים ) היו בנים לאב יהודי ; כלומר , הכרה בהם היתה מפחיתה את מספר העולים הנחשבים ללא–יהודים ל 16 . 5 % – "בלבד . " מחסומים בדרך לחופה 49 % מבני המשפחות המעורבות ציינו שהעדר האפשרות להינשא בנישואים אזרחיים הוא הבעיה המטרידה ביותר . זוג , שאחד מהשניים או שניהם אינם יהודים לפי ההלכה , והם אינם רוצים להסתפק ב " הסכם לחיים משותפים " או ב " הסכם ממון " אצל עורך דין כדי שמעמדם כזוג נשוי יוכר , מחפש ישועה ב " נישואי חו " ל , " בדרך כלל בקפריסין . אלא שרבים בקרב זוגות אלה אין ידם משגת לממן נישואים כאלה והם נותרים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא