יחסי יהודים ולא יהודים בפולין

עמוד:63

ורסאי הקטן" נקבעו זכויות יסוד וערובות למיעוטים לאומיים ודתיים במדינות חדשות , מתחדשות ומתרחבות . פולין ביטלה בשנות ה30– של המאה ה20– ביטול חד–צדדי את מחויבותה לחוזה הזה , אבל גם אז לא חוקקה חוקים שכוונו ישירות נגד יהודים . ואולם צעדים רבים במדיניותה באותם ימים נעשו במגמה מפלה שעקפה את השוויוניות המדומה . בשנות ה30– היתה פולין לזירה של אנטישמיות קיצונית ואלימה , שכללה חרם אנטי–יהודי שיטתי , שיסוי תעמולתי , רדיפות אלימות שפשו באוניברסיטאות , בשווקים וברחובות , עלו בקורבנות אדם והביאו עמם ייאוש עמוק מאפשרות של חיים בצוותא . הרפובליקה הפולנית שבין שתי מלחמות העולם היתה מדינה חקלאית מרוששת , שאיבדה את שוקיה בארצות השכנות . עברו עליה משברים כלכליים , שהקשה בהם היה המשבר העולמי הגדול שפרץ בסוף שנות ה20– ונמשך בשנות ה . 30– הארץ היתה מוכת אבטלה והמבנה הפוליטי של המדינה היה חסר יציבות . בשנים הראשונות משלו בפולין כוחות הימין והמרכז , שהתעלמו מן המיעוטים , שהיו יותר מ 30 % – מהאוכלוסייה . עול המסים , השפל במסחר ובמקצועות התיווך ויחס הדחייה מצד המשטר פגעו קשה ביהודים . בשלב מסוים , מתוך התחשבות בדעת הקהל העולמית , עשתה ממשלת הימיןמרכז ניסיון להפריד בין היהודים לשאר המיעוטים ולפייסם . אך למחווה הזאת , שלא נעשתה בתום לב , לא היו תוצאות . ב1926– התחוללה הפיכה שמנהיגה היה המרשל יוזף פילסודסקי , גיבור לאומי נערץ , סוציאליסט לשעבר שנתמך בידי הצבא והמחנה הליברלי . פילסודסקי לא היה אנטי–יהודי , ובצעדיה הראשונים הכריזה הממשלה שמשלה בחסותו על נאמנותה לעקרונות השוויון ותיקנה שורה של עיוותים . ואולם שיפור זה לא האריך ימים . פילסודסקי חתר לביסוסו של גוש א–פוליטי על–מעמדי פופוליסטי . אך להלכי הרוח האנטישמיים עדיין היתה אחיזה איתנה בין ההמונים . היו שטענו כי האנטישמיות הפולנית מקורה במאבק על פת הלחם . אבל במציאות חברו המחסור והדלות עם הדימוי הישן של היהודי שהיה מושרש באוכלוסייה ; היו מפלגות פוליטיות ששאבו את השראתן מהפאשיזם ; השיסוי בעיתונות נמשך ; וגורמים בכנסייה הפיצו עמדות אנטי–יהודיות . מאז סוף מלחמת העולם הראשונה הדביקו ליהודים גם את האשמה ב"ז'ידוקומונה , " כלומר , אהדה לקומוניזם , אף שרק אחוז זניח מבין הצעירים דבק ברעיון זה . יותר מבכל תקופה אחרת התעצם ערב מלחמת העולם השנייה הפער שבין היהודי שבדתה האנטישמיות לבין היהודי הריאלי . לא זו בלבד שההתבוללות נעצרה כליל בחברה שחסמה בפני היהודים את ערוצי התעסוקה באדמיניסטרציה ובמוסדות ציבור למיניהם , והצרה את גישתם להשכלה גבוהה , אלא שיוזמות פיתוח כלכלי , כגון הפיכתם של ענפי ייצור ושיווק למונופולים וייסודם של קואופרטיבים צרכניים , התבצעו עתה מתוך נישולם של היהודים . עם זאת היו אחדים מגדולי המשוררים והסופרים של הזמן , כגון בולסלב לשמאן , יוליאן טובים , אנטוני סלונימסקי , ברונו שולץ ואחרים , יהודים או ממוצא יהודי . יהודים רבים הצטיינו בתיאטרון , באמנות ובמדע . ואילו רובו של הנוער היהודי שחונך על ברכי הספרות וההיסטוריה הפולניות , ועבר תהליך של אקולטורציה כביכול , היה מודע היטב לכך שאינו רצוי בארץ זו של אבות אבותיו , ועליו לסלול לעצמו דרך לעתיד , בעיקר באמצעות הגירה . בתוך כך היתה ליהודים נציגות בפרלמנט ובגופים מוניציפליים , שבהם יכלו להשמיע את דברם , אם כי לא יכלו בדרך כלל לשנות הרבה . לעומת זאת , היתה התארגנות פניםיהודית מרשימה בתחומי התרבות , האמנות , הספרות והעיתונות , באיגודים מקצועיים ובארגוני ספורט . חוגים רחבים בחברה הפולנית , סוציאליסטים , ליברלים ואנשי אינטליגנציה , התנגדו לגל האנטי–יהודי והיו מקרים שצעירים משורותיהם ברפובליקה הפולנית שהוקמה אחרי מלחמת העולם הראשונה היו יותר מ 30 % - מיעוטים . מתוך התחשבות בדעת הקהל העולמית ניסתה ממשלת פולין תחילה לפייס את היהודים על חשבון מיעוטים לאומיים אחרים , אולם ניסיון זה לא האריך ימים . בתמונה : ראשי הקהילה היהודית בקראקוב ממתינים ( 1925 ) לקבל את פניו של נשיא פולין בחזית בית הכנסת העתיק

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא