יהודים בעולם לא–יהודי

עמוד:14

" לולא [ היהודים , [ לא היה אפשר לרכוש בערים אפילו גדיל כותנה או משי במחיר כמה פרוטות . " הבורסה לניירות ערך היתה אחד המרחבים החברתיים הראשונים שיהודים ולא יהודים באו בהם במגע אלה עם אלה בתנאים שווים . ב1657– התקבל יהודי ספרדי לבורסה המלכותית של לונדון . ב1697– הותרה בה הפעילות הבורסאית של מאה ברוקרים אנגליים , של 12 יהודים ושל 12 זרים . זמן קצר אחר כך התקבלו יהודים גם לבורסה של אמסטרדם , וכשנוסדה הבורסה בברלין ב , 1803– היה בה ייצוג שווה ליהודים וללא–יהודים . בברסלאו נשללה תחילה מן היהודים חברות קבועה בבורסה , אך משאיימו בחרם הם התקבלו אליה עד מהרה . במהלך המאה ה19– היה מתאם ישיר בין התברגנות כלכלית לבין התערות בתרבות הכללית ובין זו לבין הבטחתה של ההתקרבות לבורגנות הלא יהודית . במקומות שבהם נותרו היהודים מעורבים במובלט ברוכלות ובמלאכה זעירה , כגון בקיסרות הרוסית ובחלקים גדולים של המזרח התיכון , שרדו הדפוסים המסורתיים של הזהות הקולקטיבית ושל אורח החיים הדתי זמן ארוך יותר מאשר במערב . ברוסיה נתרופפו הדפוסים האלה , אם לא נהרסו לגמרי , בערים חדשות כאודסה , שהיהודים זכו בה לחופש תנועה והיו עמוד התווך בקהילת הסחר בעיר , וכמו ליטא , עם תחילת התיעוש בשנות ה80– של המאה ה19– והיווצרותו של פרולטריון יהודי רדיקלי . במערב אירופה ובמרכזה נעשו היהודים במאה ה19– בדרך כלל לסוחרים מבוססים , ועד סוף המאה קנו להם רבים אחיזה במקצועות המשפט והרפואה . תמורה דומה חלה באמצע המאה ה19– בקרב המהגרים היהודיים בצפון אמריקה . אין זו יד המקרה , שאנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים בולטים נמנו עם מנהיגיהן ועסקניהן של תנועות הרפורמה ביהדות , ושעמודי התווך בקהילה היהודית זכו לעתים להערצה רבה מצדם של יזמים לא יהודיים . בארצות הברית , בערים כשיקגו וסינסינטי , כוננו אגודות תרבותיות ומעמדיות קשרים לבביים , אם לא אינטימיים , בין מהגרים לא יהודים ויהודים שבאו ממדינות גרמניה . בגרמניה , ובחלקים מן הקיסרות ההאבסבורגית , הבטיח שגשוגם היחסי של היהודים את ייצוגם הגדול מחלקם היחסי באוכלוסייה בלשכות המסחר ובמועצות המוניציפליות , שזכות הבחירה אליהן היתה מוטה ביותר לטובת משלמי המסים הגבוהים . הישגים כלכליים , השפעה פוליטית ודימוי חיובי של היהודים בקרב הלא יהודים היו קשורים זה בזה ללא הפרד . מכאן מקהלת התמיכה שקידמה ב1890– את פני הצהרתו של חבר המועצה המחוקקת של הונגריה כי "היהודי הוא מרכיב חיוני בחיים הכלכליים ... מרכיב חיוני וחשוב בחיי הבורגנות ההונגרית ... הפוגע באיבר זה פוגע בגוף האומה עצמו . " למרות הסימנים מעוררי התקווה האלה לא היתה , מחוץ לארצות הברית , זהות בין ההשתלבות הכלכלית ברשת הייצור וההפצה של הקפיטליזם המודרני לבין ההשתלבות בחברה הלא יהודית . באמצע המאה ה , 19– אפילו באנגליה הסובלנית במידה יחסית , נותרה המרת הדת צעד הכרחי לאילי הון שביקשו להתקבל לחברה התקבלות מלאה . מבחינה כלכלית אמנם שגשגו היהודים במערב אירופה ובמרכזה ברבע האחרון של המאה ה , 19– אבל חרף זאת עלה בספרות ובעיתונות מספר הייצוגים האנטישמיים של יהודים במידה ניכרת על מספר הייצוגים הפילושמיים . ואולם אפשרויות חדשות לאינטגרציה משולבת , כלכלית–חברתית , של יהודים בחברה לא יהודית קמו בסוף המאה . בתקופה הזאת חלה פרולטריזציה יהודית גלובלית , שהביאה עמה חישול קשרים גם עם איגודים מקצועיים של פועלים וגם עם תנועות רדיקליות . ברוסיה היתה ל"בונד" מערכת יחסים קרובה , אם כי סוערת , עם מפלגתו הסוציאל–דמוקרטית של לנין , ואילו בארצות הברית תרמו אלפי פועלים מהגרים ממזרח אירופה לעוצמתם של האיגודים המקצועיים ושל המפלגה הסוציאליסטית האמריקנית שזה מקרוב קמו . בצרפת , בדומה לכך , הקימו מהגרים יהודיים פלגים דוברי יידיש בתוך הקונפדרציה הכללית של איגודי העובדים , אבל הפרולטריזציה היתה תופעה זמנית : בצפון אמריקה " עסקי אוויר" – תיאור סאטירי משנת 1720 של הבורסה באמסטרדם . שוק ניירות ערך היה אחד המרחבים החברתיים הראשונים שיהודים ולא יהודים באו בו במגע אלה עם אלה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא