|
|
עמוד:14
השמונים לפרסם מאמרים וספרים ברוח "ביקורתית" או "חדשה" כמו ברוך קימרלינג , גרשון שפיר ואורי רם , אשר לא כמו ההיסטוריונים החדשים צמחו במימסד האוניברסיטאי הישראלי . במבט לאחור , אחרי עשור ויותר , למרות כל האמור לעיל , נראה לי כי נכון היה לפרסם את המאמר כפי שהתפרסם ב . 1988 שכן במאמר אובחן בצדק ובצורה מדויקת קו שבר היסטוריוגרפי מהותי באמצע סוף שנות השמונים , והמאמר ציין אבן דרך ותמרוד בתולדות ההיסטוריוגרפיה הישראלית , ולכן ראוי שיראה אור בעברית . בחרתי לפרסם כאן את המאמר כפי שהופיע בגרסתו הראשונה , Tikkurci ב , 1988 על פגמיו ) , עם שינויים קלים בלבד , בעיקר בתוספת מראי מקומות , ( מפני שהוא מהווה מסמך היסטורי , או לפחות היסטוריוגרפי . אך ראוי שהקורא יידע כי מאז התפרסם המאמר שלוש פעמים נוספות , כל פעם בהרחבת מה . הגרסה השנייה באנגלית הופיעה באוסף מאמרים שלי , הקרוי Israel and the Palestinians 1948 and After : ( הוצאת אוניברסיטת אוקספורד , , ( 1990 שם ערכתי תיקונים ושינויים קלים בטקסט וכן הוספתי נספח בן שמונה עמודים שבו סקרתי את התפתחות הוויכוח ההיסטוריוגרפי " ישנים" "חדשים" עד לאוקטובר . 1989 הרחבה נוספת במאמר השלמתי במהדורה השנייה של , 1948 and After שראה אור , גם כן בהוצאת אוקספורד , ב . 1994 בגרסה זו , השלישית , הוספתי נספח שני , בן כ 15 עמודים , שבו סקרתי את התפתחות הוויכוח ההיסטוריוגרפי הישראלי עד מאי . 1993 בתוספת זו עסקתי גם בהתפלגות בקרב קבוצת "ההיסטוריונים החדשים , " בין מה שפפה כינה "פוזיטיביסטים" ו"רלטיביסטים , " כאשר האחרונים ( שפפה מונה את עצמו ביניהם ) מושפעים מרוח הפוסט מודרניזם ( שבדרך זו או אחרת תורגמה במקומנו ל"פוסט ציונות . ( " גרסה אחרונה , רביעית , של המאמר פורסמה בצרפתית בקובץ הנקרא L'historiographie israelienne aujourd'hui בעריכת פלורנס היימן ( Heymann ) ומישל אביטבול ( francais de Jerusalem , CNRS Editions , Paris , 1998 Centre de recherche ) ( Abitbol ) ובו תוספת נוספת הסוקרת את המשך הוויכוח ההיסטוריוגרפי , על פרסומיו וכנסיו , עד ינואר . 1997 הגרסה הראשונה של המאמר שונתה רק מעט בגרסאות
|
|