|
|
עמוד:13
העתיקה , ויש השוללים את הדמות הזאת מכל וכל . מחלוקת מחקרית דומה שוררת לגבי מידת ההשפעה של היוונית והיוונות על תרבותם של 6 5 חז"ל , ועוד חלוקות הדעות לגבי פתיחותם של חז"ל לקבלת גרים . העובדה שסוגיות כה יסודיות בחקר מחשבתם של חז"ל לא הוכרעו , היא עדות לקשיים המרובים בפניהם ניצב חוקר מחשבת חז"ל . ישנם תחומים אחרים במדעי היהדות בפרט ובמדעי הרוח בכלל , בהם קיימים חילוקי דעות בסיסיים בין החוקרים באשר לפרשנות הממצאים . ברם , דומה בעיני שחקר מחשבת חז"ל נמצא בשלב שקודם למחלוקות פרשניות מסביב לנתונים מוסכמים . טרם הוצגה מתודה לחקר מחשבתם של חז"ל שתכבוש לה מקום מרכזי בתודעת ציבור המלומדים . בסעיפים הבאים אנסה לתאר כמה מן השיטות הרווחות . מגמה אחת בחקר מחשבת חז"ל היא להעמיד את המחלוקות הרבות שבכל נושא כהשתקפות של שתי אסכולות בסיסיות , הנחלקות באופן עקבי . כזו היתה גישתו האינטואיטיבית של א"י השל באיפיוני בתי המדרש של ר' עקיבא זז ישמעאל בספרו המעניין , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות . כל המחלוקות העשירות והמגוונות נכפפות לכמה עקרונות על שהחוקר רואה אותן כתשתית הרעיונית הבסיסית של החכמים . הגישה הזאת מבורכת בכך , שהיא נותנת ביטוי הולם לעוצמת המחלוקות . ברם , יש בגישה זו נטייה להעלים עין מייחודה הספרותי של כל אמירה והקשרה , ולהתייחס אך ורק לצדדים הנראים מתאימים לשיטה הכוללת . ולא זו אף זו - שיטה זו נוטה לטשטש את ההבחנות בין סוגי מקורות שונים , בין תנאים לאמוראים , ולהכניס את כולם בכפיפה אחת . דומה בעיני שניסיון לכתוב תיאור פנומנולוגי של מחשבת חז"ל הוא מבורך , אבל עדיף לשמור מלכתחילה על ריבוד המקורות , בהקשרם , תוך הבחנה ברורה בין מוקדם ומאוחד . . 3 י' בער , ישראל בעמים , ירושלים , 1955 עמ' 104 . 4 . 105 א"א אורבך , חז"ל : פרקי אמונותורעות , ירושלים תשכ"ט , עמ' . 14 וע"ע א"א אורבך " , ימי הבית השני ותקופת המשנה בעיני יצחק בער" מחקריים במרעי היהדות ירושלים , תשנ"ח , עמ' = ) 919 רברי האקרמיה הלאומית הישראלית למדעים ו 4 , ( תש"ם . « . 5 השוה ש' ליברמן , יוונית ויוונות בארץ ישראל , ירושלים תשמ"ד , עם . 6 Feldman , Jew and Gentile inthe Ancient World , Princeton 1996 . L . עיין לאחרונה . 7 in the Roman Empire , Oxford 1994 . Martin Goodman , Mission and Conversion : Proselityzing , ניר יורק , תשכ"ב תשנ"ה .
|
|