|
עמוד:13
משמעות המלה "לסדר" בלשון התנאים , כמו בלשוננו המודרנית , היא - להניח דברים בשיטה קבועה . ה"סדר" מתייחס לעצמים המונחים במקומם כגון "סדרן של נביאים" ( ב' ב"ב יד ע"ב ) וגם לרצף של פעולות כגון "סדר התמיד לעבודת בית אלוהינו" ( מ' תמיד ז : ג . ( כשחז"ל קבעו שיש לבצע את מעשי יום הכיפורים בזה אחר זה כמו שהם כתובים במקרא , אמרו "כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר" ( מ' יומא ה : ז \( לאור זה אנו מבינים שכשאנו "עורכים" את "סדר" ליל הפסח - אנו מסדרים את החלקים השונים של טכס הערב לפי תכנית קבועה . אין זה דבר המובן מאליו שאכן רצוי שתהיה תכנית קבועה לליל הפסח , כי יש ניגוד מסוים בין הסדר הקבוע לספונטניות הנותנת ביטוי לרגשי הלב ולחירות המחשבה . אולם בחגיגה ספונטנית טמונה גם סכנה . פילון כתב שיוצאי מצרים שמחו שמחה יתרה ביום גאולתם ובגלל שמחתם הרבה והתלהבותם היתירה , לא חיכו לכוהנים שישחטו את הקורבנות כפי שהדין מחייב , אלא שחטו אותם בעצמם . הוא הוסיף ואמר שמתוך התחשבות במניעי החטא , עבירה זו נסלחה להם ואף נקבעה כחובה לדורות - אך דוגמא זאת מזכירה לנו שהשמחה הספונטנית עלולה היתה להביא את החוגגים לעבירות על החוק , ובמקרים גרועים יותר - אולי אף להוללות שבהמשכה תישכח מטרת החגיגה . היה בכוחו של הסדר הקבוע למנוע תופעות שליליות כאלה ויחד עם זה , לתת כלי ביטוי בידי אנשים שלא ידעו לעברית בצורת טקס taxis - ( קרויס . מלים שאולות , ב , עמ' . ( 267 השווה גם : י' קוטשר , מלים ותולדותיהן , ירושלים תשכ"ה , עמ' ; 91 י' יהלום " , רשמי תרבות יוון בפיוט העברי הקדום , " קעמ"י , ו / ג ( תשל"ד , ( עמ' , 203 הע' . 4 8 על "סדר עבודה" ראה : צבי מלאכי , בנועם שיח , לוד תשמ"ג , עמ' . 80 בלשון הפיוט נקרא התיאור של תולדות העולם מראשית בריאתו עד המעשה המתואר בפיוט כ"סדר" ( ע' פליישר , שירת-הקודש העברית בימי-הביניים , ירושלים , 1957 עמ' . ( 174 9 צ"פ חיות , RMsta hraeltiica , 5 [ 1908 ]) עמ' ( 74 חשב שיש למלה "סדר" אף משמעות "שולחן . " בזה הוא הסביר את הקשר בין התרגום היווני והתרגום הסורי של בן סירא לכ : ב . בסורי יש "פתורא" וכיווני . eukosmia חיות שער vorlage-nu ? היה "סדר . " אבל בקטעים העבריים שנמצאו , כתוב "מוסר" וסגל ( ספר בן סירא השלם , עמ' כא ) שיער שהסורי גרס "מסב" ותרגם שולחן כמו שרש"י פירש " , עד שהמלך במסבו " ( שיר השירים א : יב ) - "בעוד המלך על השלחן מסבת חופתו . " 10 פילון , על החוקים לפרטיהם , ב , 146 : מהדורת , 7 , LCL עמ' . 397 על התלבטות החכמים בין הספונטניות הדתית לבין קביעת נורמות סטנדרטיות ראה מאמרי : . Halacha and Prayer " , Tradition , 25 / 1 ( Fall 1989 ) , pp . 17-30 "The Conflict of מעניין הוא שמספר מחכמי האחרונים עמדו על פרט אחר שבהם דמו הישראלים לכהנים בקשר לחג הפסח - בעניין אכילת הפסח על השובע . ראה לקמן בפרק על הסעודה , בסעיף על החגיגה הקרבה עם הפסת .
|
|