פרק ראשון תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה

עמוד:10

' איגרת רב שרירא גאון ' חריגה מאוד בין תשובות הגאונים , הן מבחינת תוכנה והן מבחינת היקפה . למעשה זהו ספר קטן , שבו השיב רב שרירא ואיננו יודעים האם ובאיזו מידה תרמו חכמי הישיבה האחרים ליצירת החיבור ) בשנת 986 לספירה על מספר שאלות שהציגו לו חכמים מקירואן - מרכז יהודי חשוב באותם ימים , בתוניסיה של ימינו - ובראשם החכם המפורסם רב יעקב בן נסים אבן שהין . שאלות אלו עסקו בשני תחומים עיקריים ; היווצרות ספרות חז"ל ( בייחוד המשנה , הברייתות והתלמוד הבבלי ) ומקומה בתולדות התורה שבעל פה , והמשכה של שלשלת המסירה לאחר תקופת האמוראים . בעוד השאלות המתייחסות לספרות חז"ל רבות ומפורטות למדי , הסתפקו השואלים בהצגת שאלה אחת , המנוסחת בצורה כללית ביותר , לגבי חמש מאות השנים שקדמו לזמנם : "ורבנן סבוראיי כיצד נסדרו אחרי רבינא ( אחד מאחרוני האמוראים שיצרו את התלמוד הבבלי ) ומי מלך = ) כיהן 1 אחריהם מראשי הישיבות וכמה שנים מלך מאותו הזמן ועד עכשיו . " רב שרירא הקדיש לכך חלק ניכר מתשובתו , ואף הרחיב את הדיון לשאלה שהשואלים לא העלו כלל , היא שאלת תולדות האמוראים . לדבריו "ראינו לפרש לכם את עיקרי הדבר הזה וכיצד היתה ראשות ישראל מקדם וכיצד נחלקו שתי הישיבות , מכיוון שיש בדבר שיבושים " ( כאן ולהלן מובאים דברי רב שרירא בתרגום מארמית . ( במילים אחרות , השואלים הניחו כנראה שידיעותיהם על תקופת האמוראים מספיקות ושאלו רק על התקופות המאוחרות יותר , אולם הגאון חשב שיש מקום ללמד אותם גם פרק בתולדות האמוראים . דברי רב שרירא באיגרת זו הם הבסיס העיקרי לכל הכרונולוגיה של תקופת הסבוראים והגאונים ואחד המקורות העיקריים לכרונולוגיה של תקופת האמוראים ולתולדות הספרות התלמודית . לענייננו חשובים בעיקר דבריו על תקופת הסבוראים וראשית תקופת הגאונים . רב שרירא מתייחס לתקופת הסבוראים פעמיים , פעם בדיונו על התהוות הספרות התלמודית ופעם בסקירתו ההיסטורית . ההתייחסות הראשונה מצויה סמוך לסוף הדיון המפורט על היווצרות הספרות התלמודית , לאחר שתיאר כיצד ניתוספה " הוראה " סמכותית דור אחרי דור , עד שנפסקה בדורו של אותו רבינא שהוזכר כבר על ידי השואלים בהקשר זה ושצוין במאמר תלמודי מפורסם , יחד עם רב אשי , בתור "סוף הוראה . " וכך אומר רב שרירא : אף על גב שלא הייתה הוראה , היו פירושים וסברות הקרובים להוראה , והרבנים האלה נקראו רבנן סבוראי , וכל מה שהיה תלוי ועומד ( בתלמוד ) פירשו ( אותו , ( כגון

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר