|
|
עמוד:13
בסתיו , הזרעים המופצים ( על-ידי הציפורים החולפות כאן בסתיו ) מונחים על האדמה במשך זמן קצר בלבד - עד רדת הגשמים הראשונים . לעומת זאת , אילו היו הפירות מופצים באביב , הזרעים היו מוטלים על הקרקע במשך כל חודשי הקין הארוכים , והיו עלולים להתייבש או להיאכל על-ידי נמלים ועל-ידי מכרסמים . להבשלת הפירות באביב חיסרון נוסף : בעונה זאת הציפורים הנודדות ממהרות לאתרי ההזדווגות והקינון שלהן , ואינן נוטות לבזבז זמן רב על איסוף מזון . בזמן קצר הן צריכות להספיק לבנות קן , למצוא בני-זוג , להזדווג , להטיל ביצים ולגדל את הגוזלים , עד שיוכלו לנדוד בעצמם . לכן , בנדידת האביב , כאשר הציפורים כבר מתפנות לאכילה , הן משיגות את החלבונים הדרושים להן על-ידי טריפת חרקים הרוחשים בחורש באביב . ומה יהיה על הפירות ? וכך , ביחסי הגומלין העדינים בין צמתי החורש לבין ציפורי השיר , יש התאמה לא רק בין גודל הפרי , צבעו וטעמו לבין העדפותיהן של הציפורים אלא גם בין זמן הבשלת הפרי לבין מועד הופעתן של הציפורים הנודדות . זאת דוגמה נפלאה לקשרי הדדיות בטבע . אלת המסטיק שפע הפירות - מדון ומין לציפורים
|
|