|
|
עמוד:7
רחל שרעבי 7 בין אם כיהן ה״ראשון לציון״ כרבה של ארץ ישראל או כרבה של ירושלים בלבד, לא היה ל״ראשון לציון״ בתקופה זו מעמד חוקי בעל גושפנקה ממשלתית. לפיכך, היה ה״הראשון לציון״ מנהיג רוחני בלבד, ותפקידיו הצטמצמו לתפקידי הרבנות המקובלים )אב בית דין, הנהגת הקהל, תקנות, דרשות וכדומה.( בתחילה נבחר ה״ראשון לציון״ על ידי קבוצה מצומצמת של פרנסים. במאה הי״ז התרחב מעט המעגל וגם ה״מעמד״)מעין אספה של רבנים, פרנסים ונכבדים( נטל חלק בבחירה. מהמאה הי״ח התערבו גם פקידי קושטא, שקבעו הרבה בבחירתו של ה״ראשון לציון״. ב ,1841 בשל שיקולים פוליטיים, חל מפנה במשמעותו ובמעמדו של התואר ״ראשון לציון״ בירושלים, והוא נתמנה באורח רשמי לחכם באשי )ראש החכמים.( המינוי הוענק על רקע תמורות מדיניות שחלו באימפריה העות׳מאנית בכלל ובארץ ישראל בפרט. כבר מעת פלישתו של נפוליאון (1799) חדלה ארךישראל להיות פרובינציה נידחת של האימפריה העות׳מאנית, והפכה למוקד משיכה למעצמות אירופה, שהתחרו ביניהן על השליטה באזור. בעקבות הכיבוש המצרי לארץ ישראל — חל מפנה עיקרי במעמדה. ב 1831 נכבשה ארךישראל מידי התורכים על ידי איברהים פחה, בנו של מוחמד עלי, שליט מצרים, ובאפריל 1839 נחלו התורכים מפלה קשה בסוריה על ידי צבאות איברהים פחה, ונפתחה לפניו הדרך לקושטא. בעקבות ניצחונו זה — חששו המדינות האירופיות )בייחוד בריטניה( מפני השתלטות מצרים ובעלת בריתה צרפת על דרך היבשה להודו ועל דרך ים סוף, וכן חששו מפני התערבות רוסיה לעזרת הסולטן והשתלטותה על האימפריה, לכן התערבו המעצמות ואילצו את מוחמד עלי )ב (1840 להיכנע ולוותר על שלטונו בסוריה ובארךישראל, והתורכים חזרו לשלוט בארץ. כתוצאה מתהליכים אלה התחןק מעמדן של מעצמות אירופה, והן ביקשו להגביר את מעורבותן והשפעתן באזור. גם השלטון העות׳מאני נאלץ מעתה להתחשב בדרישותיהן השונות של המעצמות, וניכר יחם סובלני יותר כלפי המיעוטים הלא מוסלמים באימפריה. בין היתר ערך שינויים חשובים במעמד הרבנות באימפריה. עוד ב 1835 קיבל רבה של קושטא ״פירמאן״4 )כתב מינוי( בדבר מינויו כחכם באשי מטעם הסולטן, וכשהחל השלטון המרכזי בקושטא ב 1840 בהנהגת הריפורמות דהתנזימאת״,( שנתכוונו לשפר את דרכי הממשל ולהשוות את מעמדם של כל הנתינים, ללא הבדל דת, קיבלו כל הרבנים בערי השדה הגדולות כתבי מינוי לתואר חכם באשי מאת השלטונות. עם עליית מעמדה המנהלי של ירושלים עקב התמורות המדיניות החליטה הממשלה התורכית להפוך את ירושלים לבירת מחוז עצמאי הכפוף במישרין לממשל המרכזי ולמנות
|
|