|
עמוד:3
רחל שרעבי 3 ומספרי זיכרונות רבים שנכתבו על ידי בני עדות שונות, ממודעות וכרוזים שהתפרסמו על גבי לוחות המודעות ביישוב הישן, ממאמרים בקובצי זיכרון וממקורות נוספים. בעת כתיבת המחקר התעוררו מספר קשיים: ארכיונים. רבים הוזנחו ותעודותיהם — בחלקן או ברובן — נעלמו במרוצת הזמן. כך עלה גם בגורל עיזבונו של הרב אלישר. עם יציאתו עם בניו מביתם שברובע היהודי אל מחוץ לחומה)בתרנ״ח,( החלה ביזת תעודותיו שהיו גדושות בעליית הגג ונשתמרו רק הלקים מארכיונו העשיר. כמו כן פוצץ ב 1948 בניין ״פלסתיין פוסט״ ברחוב הםולל 9 )כיום רחוב החבצלת( בירושלים, שבו היו משרדי ועד העדה הספרדית ומשרדו של אברהם אלמאליח, וחלק ניכר משני ארכיונים אלה עלה באש. לא טוב מזה היה גורל הארכיונים החשובים של בתי הדין הספרדיים, שהועברו בסוף המאה התשע עשרה לבניין החדש של בתי הדין בשכונת אבן ישראל. גם חלקם של ארכיוני עדות המזרח לא שפר. ארכיוניהן של העדה המערבית והבוכארית בירושלים נעלמו כליל, ואילו ארכיון ועד העדה התימנית עמד נטוש ומוזנח זמן רב. לא ייפלא, כי חלק ניכר מתעודותיהם נעלם במרוצת הזמן. כמו כן, רוב מסמכיו עדיין לא קוטלגו או נרשמו כיאות. קושי אחר: בתקופה המתוארת היו מחלוקות רבות: המחלוקת הממושכת על הרבנות הספרדית, המאבקים בין עדות המזרח להנהגה הספרדית על רקע ניסיונות פירוד והסכסוכים שבין הספרדים לאשכנזים. בתיאור המאבקים בולטת גישתם הסובייקטיבית של הצדדים. היה אפוא צויד להתייחם בזהירות ובביקורת רבה למקורות אלה ולהכריע במידת האפשר בין דעותיהם. בקשר למקורות על המאבקים שהתנהלו בין עדות המזרח לבין ההנהגה הספרדית יש להדגיש, כי רובם נכתבו על ידי בני עדות המזרח ומיעוטם - אם במתכוון, או מתוך שלא הגיעו לידינו - הם משל העדה הספרדית. עובדה זו פוגמת במידה רבה במהימנות התיאור של פרשיות אלה. קושי נוסף: ספרי הזיכרונות השונים, שנכתבו בדרך כלל על ידי פעילי היישוב, מקנים אמנם תחושה חיה, אך קשה לאמוד את מידת האובייקטיביות שבהם. על כך העיר כבר פרופ׳ ש׳ אביצור בהקדמתו לאחד הספרים: ״החומר שנאסף מפי ישישים וישישות אינו יכול להיות אותנטי במלואו. הזמן עשה את שלו. דברים רבים ניטשטשו, התרככו, או שקיבלו הערכה אחרת... יש לזכור כי לפנינו לא תצלום, אלא ציורים של חיי ירושלים וזיכרונם של אנשים חיים. יש פרטים שצבעם דהה, ויש שלא רק
|
|